לאליעזר בן יהודה, מחייה הדיבור העברי, היה קשר מאוד קרוב למושבה העברית, ראשון לציון. הוא לא גר במושבה, אבל היה בקשר קרוב עם כמה מהמתיישבים הראשונים והיה מגיע לבקרם מדי פעם. חברו הטוב היה דוד יודילוביץ'. בשנת תרמ"ו – 1888 – התמנה דוד יודילוביץ למורה ואחר כך למנהל מקומי של בית הספר העברי במושבה. יודילוביץ' [קרא עוד]

לפני מספר שנים הקימה עיריית ראשון לציון ממול לצומת מושב נטעים ולכביש המוביל לקיבוץ פלמחים, אתר הנצחה לחיילים הניוזילנדים שנהרגו, באזור, בקרב עיון קרא בשנת 1917.לא היה לי קל לאתר את המקום, שאין שלט מכיוון הכביש המספר עליו. עץ גדול וותיק העומד שם רמז לי שאולי זהו מקום ההנצחה וצדקתי.במקום התחולל קרב עקוב מדם לפני [קרא עוד]

כשעוברים את צומת הרחובות גבעתי-ירושלים, בדרך לשיכון המזרח, רואים משמאל אנדרטת מתכת מיוחדת, צבעונית ויפה. עצרתי וביקרתי במקום, כדי לבדוק מהי האנדרטה ולכבוד מי הוקמה.האנדרטה היא להנצחת ההכשרות שיצאו מראשון לציון, להקמת קיבוצים, ברחבי הארץ,  בין שנים 1920 – 1948.את הפסל הכין האמן דוד כץ והיא מתארת קבוצה של צעירים המרימים מגדל שמירה כחלק מיישובי [קרא עוד]

בראשון לציון, המושבה, היה גר מוכתר, יצחק מרקוביץ. הגעתי לסיפורו ממש באקראי.כשביקרתי, לאחרונה, בחורשת גבעתי, הנמצאת סמוך לצומת הרחובות ירושלים-גבעתי, עצרתי ליד מצבה מאוד ייחודית, הנמצאת בפינה הצפון מזרחית של החורשה. היא ניצבת בתוך הצמחייה הירוקה וכותרתה: "יד זיכרון ל 4 בני אברהם אהרון מרקוביץ ז"ל, אשר תרמו את נחלתם זו להקמת מעונות עובדים".אני בטוח [קרא עוד]

ברחוב הפורצים בראשל"צ נמצא "גן הי"א" לזכרם של: מיכאל אברמוב – יחיאל דנציגר קורן – צבי היין – יואל ויזלטיר – זכריה טביב – בנימין מזרחי – יעקב מימון – יוסף עוקשי – אברהם פלדקליין – פנחס קאופמן ואליעזר רוזנמן ז"ל.ב-9 בינואר 1948 נפלו האחד עשר, בני ראשון, שהיו חיילי חטיבת גבעתי בקרב עם ערבים [קרא עוד]

פעם כשהיינו ילדים היינו מקבלים מההורים כל יום שישי מספר פרוטות ותורמים אותן בפתח עליון לתוך קופה קטנה שניצבה בפינת הגן או הכיתה. הייתה מצוירת עליה מפת המדינה, בצבע כחול על רקע לבן – קופת קרן קימת לישראל. היו עיצובים שונים של מפות וקופות. מדי חודש היה מגיע אדם עם תיק עור קטן ושופך לתוכו [קרא עוד]

כשאני מחפש מקום חנייה, לרכבי, במרכז ראשון לציון, אני מחנה אותו, לרוב, ברחוב נחמה, בקצה המדרגות המובילות לבית הכנסת הגדול. מי זו בעצם נחמה זו, הסתקרנתי. נחמה נולדה בבריסק, ליטא, ב 27 במארס 1869. היא למדה בגימנסיה רוסית וכן עברית אצל מורים פרטיים. היא החלה לכתוב בגיל צעיר, בעידודו של י"ל גורדון. מרגע שלמדה עברית, [קרא עוד]

בשנת 1883 הכספים שהעביר הברון לתמיכה במושבה תמו. הברון התנה את המשך תמיכתו בהעברת אדמות המושבה לרשותו ומסירת ניהול ענייני המושבה לפקידיו ובראשם יהושע אוסוביצקי.ראשון לציון עברה לידי הברון, ולפקידיו ניתנה הזכות לעשות בה כרצונם.הגיעה גם הגזרה: "ברשות האדמיניסטרציה לבטל איכרות מכל מי שאינו נאמן לברון ולפקידיו"פקידי הברון אסרו על פועלים יהודים לגור במושבה.אוסוביצקי פרסם [קרא עוד]

במושבה ראשון לציון נוסדו אגודות רבות בשנותיה הראשונות. רק לאחרונה התוודעתי לפעילויות אגודות אלה וניראה לי שאין הרבה מקומות בעולם בהם הוקמו כל כך הרבה אגודות יחסית למספר התושבים, שבראשון היו מועטים, באותה תקופה.עדי  רובין ז"ל ותרצה חביב גרין, ריכזו בעיתון עמותת הידידים ומוזיאון ראשון לציון בשנת 2010 , מידע על עמותות אלה, בו נעזרתי [קרא עוד]

פעמים רבות שמענו ברדיו את שיר "התזמורת של ראשון לציון" שכתב דן אלמגור והלחין שמעון ישראלי:בַּיָּמִים שֶׁקּוֹסוֹבִיצְקִי הַמְּנַצֵּחַ הַגָּאוֹןלֹא יָדַע לִקְרֹא תָּוִים בְּלִי נְקֻדּוֹתבָּא לְאֶרֶץ אוֹסוֹבִיצְקִי הַמַּזְכִּיר שֶׁל הַבְרוֹןוְאָמַר לִפְרַיְמָן קִיםוְאוֹרֶקְסְטָרָה פֹּה נָקִיםמֵאִירוֹבִיץ בָּא עִם פַּיְלָהחִיסִין בָּא עִם תֹּף מֵעוֹרגִּיסִין בָּא לוֹ עִם אִשְׁתּוֹ שֶׁל מוֹיְשֶׁה נטוַאֲפִלּוּ מוֹיְשֶׁה זַיְלֶרעִם מִיֶּתֶר אַךְ בְּלִי כִּנּוֹרוּמָאֶסְטְרוֹ אוֹסוֹבִיץאָז הֵרִים [קרא עוד]