ישראל פרקר
כשמהלכים ברחובות ראשון לציון, ומתבוננים בבתים ובמקומות המוכרים כמו היקב, אורוות הברון, בתי הספר או מגדלי המים, לעיתים מנסים לדמיין את הרשת החשאית שפעלה כאן לפני מלחמת השחרור – מפקדות, סליקים, תחנות קשר ומקומות אימון. סיפורם של 22 אתרים שפעלו בשנים 1920-1948 מתועד בעלון קצר ומצולם שהוצא לפני שנים לא מעטות, ביוזמת מוזיאון ראשון לציון ועמותת ידידי המוזיאון. מרוכז בו מידע על האתרים שבהם התנהלה הפעילות הזאת וכיצד המושבה התגייסה להגנת היישוב העברי ולהקמת המדינה.
בתקופת המנדט הבריטי, החזקת נשק ואימונים צבאיים ללא אישור היו אסורים. מי שנתפס עם נשק בלתי חוקי הסתכן במעצר ובמאסר. לכן עברו המפקדות ממקום למקום, נשק הוסתר במרתפים ובקירות כפולים, ואימונים נערכו בחשאי. הקשר בין העמדות נשמר באמצעות שליחים, פתקים, דגלים, פנסים ואיתותים.
מאות מתושבי ראשון לציון וסביבתה השתייכו ל„הגנה”. הם שמרו, התאמנו, העבירו והסתירו נשק, אספו ידיעות והגנו על דרכי הגישה למושבה. עם החרפת המצב הביטחוני התרחבה פעילותם גם אל מחוץ לראשון לציון.
בין היקב לאורוות הברון
מתחם יקב כרמל מזרחי הוא אחד המקומות שסיפורם מפתיע. המרתף הגדול והמבודד לא שימש רק לייצור יין. במהלך מאורעות 1921 התכנסו בו תושבים כאשר נשקפה סכנה למושבה. בהמשך הוסתר בו נשק, התקיימו בו אימונים ונמצאו בו מסמכים שכללו תוכניות של הצבא הבריטי, ששכן במחנה בצריפין.
בצעידה לאורך רחוב רוטשילד מגיעים לבית יעקב קנר, במספר 7. במשך שנים פעלה בו אחת ממפקדות „ההגנה”. על הגג הוצבו תצפיות לכיוון דרום ומערב, במבנה נערכו אימונים ובמרתף נשמר נשק. במלחמת העצמאות שימש הבית כבית חולים ארעי. פעלו בו ובחצרו גם מרכז מגן דוד של המושבה ומכבי אש.
באורוות הברון שברחוב מוהליבר 12, פעלה בשנות הארבעים מפקדה של „ההגנה”. על הקירות נתלתה מפה גדולה של ראשון לציון, ובה סומנו בתי התושבים, הרחובות והעמדות. כשעומדים היום מול המבנה, אפשר לנסות לדמיין את אנשי המפקדה מתכננים בעזרתה את הגנת המושבה.
גם בית מועצת הפועלים, בפינת הרחובות רוטשילד וז׳בוטינסקי, היה חלק מהמערך. המקום שימש מחנה עבודה והכשרה לגרעיני התיישבות, ובמרתפו הוסתר סליק. בשנת 1947 רוכזה בו פעילות צבאית לקראת העימות המתקרב.
היכן הוסתר הנשק וכיצד שמרו על קשר?
אנשי „ההגנה” השתמשו במבני ציבור, בבתי מגורים, בבתי ספר ובמפעלים להסתרת נשק. הוא הוטמן מתחת לרצפות, בתוך קירות כפולים ובמחסנים. לעיתים הוסוו פתחי הסליקים באמצעות רהיטים.
במחסן העצים של חברת „פרדס”, ברחוב תרמ״ב פינת ז׳בוטינסקי, הוסתר סליק ובו רובים פולניים, תתי מקלע מסוג תומפסון ואמצעי לחימה נוספים. המקום היה גם אחד מבסיסי גדוד 52 של חטיבת גבעתי.
בתי החרושת „סיליקט ראשון” ו„סיליקט” בנחלת יהודה, וכן בית הירשפלד ברחוב ירושלים, שימשו לאימונים ולהחזקת נשק. האפשרות לעבוד במתכת בבית החרושת סייעה גם בהכנה ובתיקון של אמצעי לחימה הרחק מעיניים סקרניות.
כשעומדים עומד ליד מגדלי המים החלודים ברחוב ביל״ו ומרימים מבט, קל להבין מדוע הם נבחרו לשמש כתחנת איתות. ביום הועברו מגגם מסרים בדגלים, ובלילה בפנסים ובאיתותי מורס. תחנת איתות נוספת פעלה במשק הפועלות בנחלת יהודה שקיימה קשר עם המפקדה בראשון לציון ועם יישובי הסביבה.
גם בתי הספר היו חלק מן המערך
בית הספר העממי „חביב”, ברחוב אחד העם 7, מוכר כבית הספר העברי הראשון. אבל לכיתותיו ולחצרו היה גם תפקיד אחר. נערכו בהן אימונים, ועל גג המבנה הוצבו תצפיות. בבית לוין קיפניס, בפינת הרחובות סמילצ׳נסקי וחנקין, פעל בשנות המאורעות מטה האזור הדרומי של „ההגנה” בראשון לציון.
בבית הספר „בארי”, בשיכון בית מעון, הוסתר סליק של הפועלים. במהלך מלחמת העצמאות הועבר ממנו נשק למפקדת גדוד 52 של חטיבת גבעתי. גם בית העם וצריף המפקדה ברחוב גאולה מילאו תפקיד במערך המפקדות, השמירה והקשר.
מראשון לציון אל הנגב
פעילות „ההגנה” בראשון לציון חרגה גם מגבולות המושבה. מחנות עבודה והכשרה שפעלו בה הכינו גרעינים לעלייה לקרקע.
חברי קבוצת רביבים, ששהתה זמנית ברחוב ירושלים, התאמנו כאן לפני עלייתם לנגב. במקום פעלה גם תחנת קשר עם יישובים מרוחקים. בקיבוץ אמונים, בשדה חמד, עברו הכשרה גרעינים שהקימו יישובים חדשים. גם בנחלת יהודה התקיימו מחנות עבודה ואימונים לצעירים ששילבו חקלאות, התיישבות והגנה.
גבעת „הצבועים”, שהייתה אז מרוחקת מבתי המושבה ונמצאת כיום באזור רחוב שמוטקין, מקבלת משמעות אחרת כשמכירים את עברה. באזור התקיימו אימוני הנשק ותרגילי השדה. במלחמת העצמאות הייתה לגבעה חשיבות בפעילות הקשורה לתנועת השיירות מתל אביב לירושלים ולדרום.
בשנת 1947 פעלה בנחלת יהודה אחת המפקדות הראשונות של חטיבת גבעתי, ובמקום הוקמה פלוגה א׳ של גדוד 52.
סיפור שראוי לראות ברחוב
כשיודעי דבר חולפים ליד האתרים הללו הם מצטערים לחשוב שרבים מהעוברים לידם אינם יודעים מה התרחש בהם בעבר . בית שנראה רגיל היה מפקדה; במרתף סמוך הוסתר נשק ומעל מגדל מים הועברו מסרים למרחקים. מאחורי שגרת החיים של המושבה פעלה מערכת ביטחונית שנשענה על תעוזה, מסירות ויכולת אלתור של תושביה.
חשוב שהסיפורים האלה הסיפור יהיו גלוים גם ברחוב. ראוי להציב ליד כל אתר שלט ברור, באותיות קריאות, שיספר מה התרחש בו ומה היה חלקו בהגנת ראשון לציון. כך יוכלו התושבים והמבקרים, צעירים ובוגרים להכיר את האנשים ואת המקומות שמאחורי הפרק הזה בתולדות העיר והמדינה. 1920 – 1948


