ואולי עוד מעט על ערב הפיוט שהתקיים אמש בבית הכנסת הגדול ברישון ושאורגן בידי מוזיאון רישון.אם יש אכסניה שנולדה לארח ערבי פיוט שכאלה הלא היא בית הכנסת הגדול.הערב החל בהתכנסות ותפילה של באי בית הכנסת ,הנשים ישבו בעזרת הנשים והגברים תפסו מקומם על הספסלים המהודרים שנושאים שמותיהם של מתפללי בית הכנסת הקבועים.האווירה מנורות השנדליירים הנהדרות שהפיצו מעין אור של קדושה,הוויטרז'ים המדהימים הקבועים בקירות בית הכנסת הביאו אותי לחזור עשרות שנים לאחור שבשבילי כמו לכל ילדי השכונה בית הכנסת הגדול היה משול ל-בית המקדש,כן כך חשבנו על המבנה הנהדר שעל ראשו מנורה שהאירה בחגים ומועדים ובמיוחד בחנוכה.עם תום טקס התפילה ירדו הנשים ונטמעו בקהל הגברים,נשים חילוניות לצד חרדיות לבושות שביס הפייטן אילן דמרי פתח את הערב בפיוט של הרב'ה מלובביץ ומיד עבר לפיוט של הרב אבוחצירה,מזרח ומערב פויטו בצוותא,אשכנז וספרד תחת קורת היכל הקודש של רישון, והכל הרעיד את נימי נפשות השוהים באולם.לאחר מספר פיוטים הצטרף הזמר/פייטן עמיר בניון שידע אף הוא לפרוט על נימי השוהים באולם.לאחר שעה ארוכה נפרדנו מהפייטנים בפיוט "שמע ישראל".
מזיכרונותיו של אריה רוזנברג,עיתונאי-חבר אגודת העיתונאים


