מוזאון ראשון לציון

אתר מורשת לאומית

מוזאון לתולדות ראשון לציון

  • כתובת
  • שעות פתיחה
  • צור קשר
  • Facebook
  • YouTube
כאן הכל התחיל
  • מידע למבקר
    • דבר המנהלת
    • צוות המוזאון
    • אודות המוזאון
    • שעות פתיחה
    • כתובת
    • מפה
  • שביל ראשונים
  • תערוכות
    • תערוכות קבועות
    • תערוכות מתחלפות
    • תערוכות שננעלו
  • הדרכה
    • לכל המשפחה
      • סיורים
    • מבוגרים
    • סיורים למערכת החינוך
      • גן חובה
      • כיתה א'
      • כיתה ב'
      • כיתה ג'
      • כיתה ד'
      • כיתה ה'
      • כיתה ו'
      • חטיבת ביניים
      • חטיבה עליונה
  • ארכיון היסטורי ואוסף המוזאון
    • אוסף המוזיאון
    • הארכיון ההיסטורי
    • מחקרים
    • פרסומים
      • קטלוגים
      • עלוני עמותת הידידים
      • פרסומי ארכיון
      • פרסומי מרכז חינוך
      • חוברות מידע
  • גלריית תמונות
  • בלוג
  • אירועים
  • ראשי
  • ימי גיבוש לחברות באתר המורשת הלאומית
  • צור קשר

מחנה צריפין – סרפנד – ישראל פרקר

על ידי ציפי גוזז

רבים מאתנו ביקרו במתחם מחנות צה"ל – צריפין – וחלקם אפילו שרתו בו ויש להם הרבה זיכרונות מהמקום. לאחרונה עברתי באזור וראיתי את רוב השטח שטוח ועל חלק מהחולות החלו לבנות שכונות עם מגדלי בניינים. מרוב המחנות שנהרסו לא נשאר זכר, ואני בטוח שדיירים רבים שיגיעו לגור בשכונות החדשות לא ידעו כלל מה היה בשטח עליו נפרשים הרחובות שבשכונות החדשות.
למענם ליקטתי וקיצרתי חומר המספר על מחנה צריפין של פעם , שאלפים רבים שהו בו חלק לא קטן מחייהם.

מקור השם "צריפין" הוא ביישוב עברי שהיה באזור החל מהמאה הראשונה לפנה"ס. שמו של היישוב רומז לענף הצורפות, בו עסקו אנשי היישוב. בתקופה הערבית שכן במקום הכפר הערבי צרפנד אל-עמאר (صرفند العمار) שנחרב במבצע ברק.מחנה צריפין הוקם בשנת 1917 כבסיס של הצבא הבריטי "סרפנד", על שם הכפר הערבי הסמוך. בשנת 1936 הוקם בסמוך מחנה המעצר סרפנד, בו נעצרו פעילי מחתרות.
למחרת הכרזת העצמאות ב-15 במאי 1948 עזבו הבריטים את מחנה צריפין ולמקום נכנסו חיילי הלגיון הערבי שהחלו לירות על ראשון-לציון הקרובה. המחנה נכבש על ידי חיילי חטיבת "גבעתי" במהלך מלחמת העצמאות, בקרב שנערך במאי 1948
במלחמת העצמאות היה במקום מחנה שבויים לערבים שנתפסו בקרבות.
במחנה צריפין היו מרוכזים בסיסי אימונים והדרכה של צה"ל. בשנות ה-50 הייתה במקום מעברה אשר ברבות הזמן עברו ממנה תושביה אל יישובי הסביבה, בעיקר ללוד.
למחנה היו ארבעה שערים: שער יפו – שער ירושלים – שער ראשון – שער הרצוג .
בעקבות תכנית "עיר הבה"דים" בנגב, מפונה חלק גדול של הבסיס מ2015  ורוב הקרקעות הועברו לראשון לציון. במקום נבנות שכונות חדשות ומרכזי חינוך.
מעניין גם סיפור כיבוש צריפין – סרפנד במאי 1948 , שמופיע עליו מידע שכתב יוסף פיין בספרו של יוסף פיין "ראשונים בהגנה". תמציתו: תושבי מזרח ראשון סבלו מאוד מיריות הערבים שכבשו את המקום לאחר שהבריטים נטשו את המחנה. היו אלה חלק מאנשי חסן סלמה שהגנו על העיר רמלה.
הערבים שהתבססו במחנה צריפין ביום היו צולפים מכיוון השער המערבי של המחנה, ובלילה היו יורים מבית ערבי נטוּש שניצב בפרדס, סמוך.
אש האויב גרמה, לבהלה ולבקשות עזרה מהעומדים בראש העיר ממטה חטיבת גבעתי.
אנשי פלוגה א', בני ראשון לציון, מגדוד 52,  בפיקודו של שניאור פלג (פבריקנט) דרשו שיוחזרו לאזור ראשון לציון כדי לכבוש את מחנה צריפין.
הוחלט להטיל על אנשי פלוגה אי מראשון-לציון, לכבוש את מחנה צריפין ולסלק את האויב.
המחנה נכבש בהתקפה לילית, בלילה שבין ה-18 ל-19 במאי, על ידי שלושה כוחות משנה.
מחלקות בפיקודם של המ"פ שניאור, הסמ"פ יענקל'ה נחמיאס ויוסקה פיין, נכנסו למתחם ואחרי קרב קשה נשברה התנגדות האויב הערבי והוא ברח מהמחנה.
אנשי מחלקת המסייעת שחזרו הראשונים מהפעולה בשעה חמש לפנות בוקר זכו בכבוד ובתהילת הכיבוש. תושבי ראשון לציון שצפו בקרב כל הלילה מגגות הבתים, הציפו את הלוחמים בממתקים, שוקולד וסיגריות ובארוחת בוקר, כיד המלך בקפה "סימנסקי".

ערב מלחמת השחרור, שנת התש"ח, 1948, משהתברר שהבריטים מסרו את המחנה הצבאי בסרפנד לידי הערבים, נלקח הבית – שכבר לא היה מיושב – על ידי ה"הגנה" לשמש עמדה קדמית מבוצרת וכמרכז אסטרטגי לפעולות הלחימה וזאת עד אשר נכבש המחנה על ידי חטיבת גבעתי.

Filed Under: כללי

  • על המוזאון
  • דבר המנהלת
  • צוות המוזאון
  • מחקרים
  • פרסומים
  • עמותת ידידים
משפחה

אלבום המשפחות

אלבום המשפחות מתעד את כל מי שחיו ופעלו בשישים שנותיה וכ"ו  - שנים  1940-1882... וכן הלאה... … לאלבום

לוגו ישראל נגלית לעין

ישראל נגלית לעין

ישראל נגלית לעין הוא מיזם קהילתי לתיעוד, לגיבוי ולהצלה של תמונות המדינה, הארץ ותושביה. מטרותיו - לחזק את השותפות של תושבים מכל שדרות הציבור בסיפור המורשת הישראלי לדורותיו. … המשך

לוגו הפורטל

אוסף המוזאון בפורטל המוזאונים

… המשך

  • ראשי
  • בלוג
  • צור קשר
  • עמותת ידידים
  • אוסף המוזאון בפורטל המוזאונים
  • מדיניות פרטיות

© 2026 מוזאון ראשון לציון· Powered by Jetweb ·