בחזית מבנה המרכזי של יקבי כרמל הנמצא במתחם העתיד להיות משומר, בראשון לציון, ועל הרבה תוויות בקבוקי יין נכתב: כרמל מזרחי נוסד ב-1882. כך גם מופיע בהרבה סיפורי וספרי היסטוריה.
רבים עדיין אינם יודעים שמידע מושרש זה אינו מדויק. יקב כרמל התחיל לייצר יין במפעלו החדש רק ב1890.
וזהו סיפור ההיסטוריה של המקום :ראשון לציון נוסדה בשנת 1882 ביוזמת ועד חלוצי יסוד המעלה. חיים אמזלג, סגן הקונסול הבריטי ביפו, רכש על שמו את אדמת עיון-קרא, ששכנה על שטח של 3,340 דונם. על שטח זה נבנתה המושבה ראשון לציון, שמקור שמה בפסוק המבטא את שאיפת בוניה לשיבת ציון: “רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם, וְלִירוּשָׁלם מְבַשֵׂר אֶתֵּן” (ספר ישעיהו, פרק מ”א, פסוק כ”ז).
בט”ו באב ה’תרמ”ב (31 ביולי 1882) עלו על הקרקע שבעה עשר מייסדי המושבה.
בניית היקב בראשון לציון החלה בשנת ,1889 ובציר ראשון הוכנס אליו לייצור יין בשנת 1890.
היקב נקרא בתחילה “יקב ראשון לציון”.
ב- 11 בפברואר 1896 הגיע מכתב מהמפקח הכללי על מושבות ארץ ישראל, אליהו שייד. במכתב הוא מאשר כי יש הסכם בין הברון רוטשילד לבאי כוח חברת מנוחה ונחלה, כי מכירת יינות וקוניאק מיקבי ראשון לציון וזיכרון יעקב תהייה מעתה ע”י החברה החדשה “כרמל”, שנוסדה בוורשה, שבפולין. כדי לממן את חברת השיווק החדשה הונפקו מניות שנמכרו לאנשים שונים.
וכך החל להתפתח ענף היין ב”עיר היין” לשעבר
1883 התרמ”ג
המושבה ראשון לציון הייתה רק בתחילת דרכה. אוהלים היו פזורים על פני גבעות חול במרחבים גדולים של שממה מכוסה בעשבים.
החקלאים הגיעו מהר למסקנה שתבואה או ירקות לא מתאימים לגדול במקום. הגנן הצרפתי, קוולאן, שליחו של הברון רוטשילד, הצרפתי, הציע לנטוע במקום שתילי גפן, מעמיקי שורשים.
הברון הסכים, ובאותו רגע, עם קבלת ההסכמה הגורלית הזו, התחיל סיפורה האמיתי של ראשון לציון.- “עיר היין”.
1885 התרמ”ה
התחילה נטיעת הגפנים מזנים צרפתיים. השתילים הגיעו ממקווה ישראל. באותה שנה ניטעו 81,000 שתילים. שנה לאחר מכן הגיע מספרם ל – 300,000 שתילים.
1887 התרמ”ז
הברון רוטשילד החליט להקים יקב בראשון לציון. הוא שלח למושבה את האגרונום ארמנס שיעזור וייעץ. עבודות הבנייה וההשגחה עליה היו בפיקוח המהנדס הגרמני שומאכר.
1889 התרמ”ט
בניית בניין היקב, המאורך בן שתי הקומות, הסתיימה בסוף שנת 1889.לאחר מכן נבנו במתחם עוד בניינים.
הברון היה מעוניין שהיינות מיקבי ראשון לציון יהיו באיכות גבוהה. בצרפת פגעה מחלת הפילוקסורה בגפנים ולכן הובאו לראשון שתילים מהודו, מזנים צרפתיים.
1890 התר”נ
הענבים הראשונים הגיעו ליקב, נסחטו, הפכו למיץ ענבים ולאחר תסיסה במכלים גם ליין.
1894 התרנ”ד
האדריכלים שטארקמט ו-וארון תכננו ובנו, בצמוד לבניין היקב ארבעה מרתפים עם קירות כורכר. כ-50 מ’ אורך כל מרתף וכ-10 מ’ רוחבו. מעליהם נבנו שתי קומות שהכילו אולמות בהם ייצרו יין.
במשך השנים הראשונות לפעילות היקב הוקמו מבנים נוספים בחצר למנועי הקיטור, מסגריה ומחסנים שונים ועוד.
בתחילת המאה ה20 הוקפה חצר היקב חומה עם שני שערים. בחומה הצפונית מול שדרת הדקלים שבגן המושבה, ובפינה הצפון-מערבית של החומה.
1896 התרנ”ו
כדי להגדיל את השיווק של יינות יקב כרמל מזרחי בעולם, השתתפו יינות היקבים, מראשון לציון ומזכרון יעקב, בתערוכות ברחבי העולם.
בשנת 1896 הוצגו היקבים ב ”תערוכה לאומנות ולתעשייה בברלין”. הייתה זו תערוכה גדולה מאוד שביקרו בה למעלה ממיליון מבקרים.
כדי לעורר אמון בקרב מבקרי התערוכה הרבים ולשוות ליקב הצעיר בן השש צביון של יקב ותיק יותר, נכתבה על תוויות היין של יקבי כרמל מזרחי “שנת 1882”, ששנת ייסוד המושבה, כשנת ייסוד היקב. ומאז הקהל וחובבי היין בטוחים שזו שנת הקמת יקבי כרמל מזרחי בראשון לציון שבארץ ישראל (אז פלסטינה).
לסיכום, השנה הראשונה בה התחילו לייצר יין ביקבי כרמל מזרחי בראשון לציון הייתה 1890. ביקב בזיכרון יעקב החלו לייצר יין שנתיים מאוחר יותר.
המקור לשם היקב:
בשנת 1896 הוקמה חברה לייצוא היינות לחו"ל. היעד הראשון היה לוורשה בפולין, בה נוסדה, כאמור, חברת מניות בשם כרמל. נפתחו סניפים גם באודסה, בהמבורג בניו יורק ונציגויות בברלין, בווינה ובלונדון. כשהחלו לייצא יינות גם ברחבי האימפריה העותומאנית נקראה החברה 'כרמל אוריינטל', והיקב נקרא בעברית 'כרמל מזרחי'. חברת 'כרמל אוריינטל' הפעילה סניפים ביפו, ירושלים, חיפה, ביירות, דמשק, קהיר, אלכסנדריה, פורט סעיד ועוד.
משנת 2004 היקב נקרא 'יקבי כרמל' ולא "יקב כרמל מזרחי".
(המיידע לוקט ממקורות שונים ומאתר יקבי כרמל)


