
כשעוברים את צומת הרחובות גבעתי-ירושלים, בדרך לשיכון המזרח, רואים משמאל אנדרטת מתכת מיוחדת, צבעונית ויפה. עצרתי וביקרתי במקום, כדי לבדוק מהי האנדרטה ולכבוד מי הוקמה.
האנדרטה היא להנצחת ההכשרות שיצאו מראשון לציון, להקמת קיבוצים, ברחבי הארץ, בין שנים 1920 – 1948.את הפסל הכין האמן דוד כץ והיא מתארת קבוצה של צעירים המרימים מגדל שמירה כחלק מיישובי חומה ומגדל. האנדרטה נחנכה, במקום באוקטובר 2000.
בספרו של דוד יודילוביץ מצאתי מידע ראשוני על הקיבוצים שהיו במושבה והשלמתי את המידע בגלישה באתרים שונים ברשת.
עד לשנת 1930 היה ציבור הפועלים מורכב כמעט כולו מאנשים בודדים, פרט לכמה קבוצות קטנות אשר רובן התפזרו אחרי זמן קצר של קיום.
מאז נוסדו במושבה ובסביבתה מספר קיבוצים, אשר מנו, בפרק זמן מסוים, קרוב לחמש מאות חברים.
כל הקבוצים שכנו במחנות על אדמת הקרן הקיימת לישראל בסביבת ראשון-לציון או בנחלת-יהודה, פרט לקבוצת ,השדה" ששכנה על אדמת "חברת העובדים", שקיבלו מתנה מליאון ססון מאלכסנדריה שבמצרים, לזכר אשתו אדילה מרקוביץ-סטון שהייתה בתם של חנה ואברהם אהרון מרקוביץ שהגיעו למושבה ב1886. לא רחוק מהאנדרטה, הנמצאת בשולי חורשת גבעתי נמצאת מצבה לזכרם של בני משפחת מרקוביץ. חברי כל הקבוצים הקימו משקי עזר: רפת, לול, גני ירק, בתי מלאכה למסגרות, סנדלריות, מכבסות, מכונות ועוד.
1) קבוצת "עבודה". ב 1914 יצאה קבוצה לכבוש את אדמת קלנדיה ליד ירושלים. שם הייתה ראשית התרקמותה של 'קבוצת עבודה'. לאחר שנה, כשלא הצליחו לעבד כראוי את אדמות הטרשים ההרריות, עברה 'קבוצת עבודה' לראשון לציון, שם מצאה עבודה בשפע. בראשון לציון נוסדה באופן רשמי 'קבוצת עבודה'. קבוצת עבודה החליטה להתיישב בחולדה ולבסוף מקבלת על עצמה לעבד בצורה קבלנית את אדמות כפר אוריה. אחרי שמונה שנות עבודה משותפת וחיים משותפים במקומות שונים ובתנאים שונים חיפשו החברים מקום התיישבות קבע. בסופו של דבר עברה הקבוצה לאדמות דגניה ב'.

2) קבוצת "השדה" – בוגרי ביה"ס מקוה-ישראל" . הקבוצה התאחדה עם פלוגת הקיבוץ המאוחד לגוף אחד כחלק מהקבוץ המאוחד. נקודת ההתיישבות שהם הקימו היא שדה נחום, בבית שאן.
3) קיבוץ "עין הקורא" – היה חלק מהקבוץ הארצי של השומר הצעיר" אשר קם על יסוד מזיגה של שני קיבוצים: קבוץ יוצאי צ'כוסלובקיה וקבוץ יוצאי פולניה. הם הקימו את קיבוץ שער הגולן.
4) קיבוץ "בתלם" – עולי גרמניה אשר יסדו את הגוף בתור חבורת פועלים יחד עם יוצאי התנועה של השומר הצעיר הצופי חלוצי מליטא, לטביה וצ'כוסלובקיה. קיים עם הקבוץ המאוחד. הקימו את עין-גב.
5) קיבוץ "גבעת גנים" – חלק מהקבוץ הארצי של השומר הצעיר, יוצאי פולניה מחוז ווליניה. בתחילה נקרא הקבוץ גם "ווליניה". הוא מנה תשעים איש. אנשיו ייסדו את קיבוץ נגבה.
6) קיבוץ "ג" – אנשי השומר הצעיר. הקיבוץ היה מורכב מילידי הארץ ומחברים אשר קבלו את חינוכם בארץ מגיל 10 ומעלה. מנה ששים חבריו וייסד את קיבוץ חצור.
7) קבוצת "רביבים" – ייסדה את קיבוץ רביבים. רובם הגיעו מגרמניה. בכל התקופה בראשון לציון סבלה הקבוצה ממחסור באמצעים, שנבע מהצורך להשקיע בהקמת היישוב החדש ובעיקר ממחסור במקומות עבודה. הקבוצה שלחה שני חברים לעבודה ב"סולל בונה", שהקימה את גדר הצפון. ברל כצנלסון, בדרכו לחגוג את ליל הסדר בגבעת ברנר, הציע את השם "רביבים" כשם הביטאון שערך י.ח. ברנר בלונדון ובהקשר לחברת הנוער שהתחנכה בגבעת ברנר.
8) קבוצת "אמונים" – ייסדה את עין הנצי"ב. אלה היו בוגרי הכשרה שהגיעו מגרמניה. הקבוצה התגוררה בחולות נחלת יהודה. שם נולדו ילדי הקיבוץ הראשונים. במקום הוכרז על הקמת קיבוץ עין הנצי"ב במסגרת הקיבוץ הדתי.
9) קיבוץ "אודים"- בשנת 1942, לקראת העלייה לקרקע, התאחד הקיבוץ עם חברי קיבוץ "אודים" שהגיעו מנחלת-יהודה, וביחד עלו כקיבוץ מענית להתיישבות. קיבוץ מענית נוסד בשנת 1935 במושבה כרכור, על ידי קיבוץ "אל-על" מפולין וליטא וקיבוץ ג' מצ'כוסלובקיה, כולל צעירים יהודיים מהשומר הצעיר בסלובקיה.
10) קיבוץ "ו" – ייסד את עין דור. סמוך למגדל מים בנחלת יהודה היה קיבוץ ו' של השומר הצעיר. אנשי הקיבוץ הגיעו למושבה בתחילת שנות ה־40 והשתכנו בכמה בתים צפונית לנחלת יהודה.
ב־15 ביוני 1948, בזמן ההפוגה במלחמת השחרור, עלתה קבוצת חלוצים מהקיבוץ על הקרקע בעמק יזרעאל באדמות הכפר הערבי הנטוש והקיבוץ מנחלת יהודה הפך לקיבוץ "עין דור", על שמו של היישוב המקראי.
11) קבוצת "נצר – בוכנוולד" – ייסדה את נצר סירני. ב-3 ביוני 1945, יצאה קבוצה של שישה עשר חלוצים, ניצולי שואה, לחווה באגנדורף שבאזור וייאמר שבגרמניה. הייתה זאת קבוצת ההכשרה הראשונה שנוסדה על אדמת גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה. היא נקראה קיבוץ בוכנוואלד. קבוצת ההכשרה פעלה בגרמניה במשך שלוש שנים. במשך התקופה עלו חבריה לארץ והקימו במקביל קבוצת הכשרה באפיקים. לאחר שנה עברה הקבוצה לנחלת יהודה שבראשון-לציון, וב-20 ביוני 1948, השתקעה הקבוצה בחוות שְׁפּוּן. קיבוץ בוכנוואלד היה לקיבוץ נצר, ששינה את שמו לקיבוץ נצר-סרני.
12) קיבוץ "נירים" – ייסד את נירים. הקיבוץ הוקם על ידי גרעין ניר של השומר הצעיר שעבר הכשרה בתל עמל. הקיבוץ התארגן ביולי 1946 בראשון לציון ושלח את ראשוני חבריו לגבולות. לאחר שהות של מספר חדשים במצפה גבולות יצאו חברי נירים במוצאי יום הכיפורים 1946 במסגרת עליית 11 הנקודות לנגב הצפוני והתיישבו במקומו הראשון של הקיבוץ , ליד קיבוץ סופה של היום.
העירייה הנציחה את הקיבוצים שהוקמו, גם בשמות רחובות בעיר: ההכשרות, ההתיישבות, עין דור, חצור, נירים, נגבה, נצר סירני, הנציב מוולוז'ין, שער הגולן, שדה נחום, עין גב, דגניה ומענית. קיימת גם שכונת רביבים. מסתבר שבהיסטוריה של קיבוץ רביבים לא מוזכרת ההתחלה, שהייתה בראשון לציון, אולי בגלל הקשיים והסבל הגדול שהיה להם כאן.


