במושבה ראשון לציון נוסדו אגודות רבות בשנותיה הראשונות. רק לאחרונה התוודעתי לפעילויות אגודות אלה וניראה לי שאין הרבה מקומות בעולם בהם הוקמו כל כך הרבה אגודות יחסית למספר התושבים, שבראשון היו מועטים, באותה תקופה.
עדי רובין ז"ל ותרצה חביב גרין, ריכזו בעיתון עמותת הידידים ומוזיאון ראשון לציון בשנת 2010 , מידע על עמותות אלה, בו נעזרתי בהכנת סקירה זו. קיצרתי ותימצתי את העובדות.
המתיישבים ראו באגודות אלה חלק משליחותם הציונית והצורך להתנדב ולהקים אגודות כאלה גם במקומות אחרים. מתברר שהנשים לקחו תפקיד פעיל במיוחד בהקמת חלק מהאגודות.
אגודה למען "אהל"
חברי האגודה שילמו מס חדשי שנאסף והועבר לתיאטרון אוהל לעזור להם להעלות הצגות.
חברי האגודה קיבלו הרצאות, הצגות, וכרטיסי הנחה להצגות שרובן נערכו בבית העם.
אגודת "השקד"
כשיקבי כרמל החלו להפסיד כסף נעקרו חלק מהכרמים ובמקומם גידלו עצי שקד. אנשים וילדים היו יושבים בחצרות ומקלפים שקדים, בחצרות הבתים.
אגודת "פרחי ציון"
זו הייתה מאין תנועת נוער, שקיימה טיולים בשדות ובחולות, ערבי הווי ופעולות תרבות בעברית, במטרה להחדיר תרבות ושפה עברית לתושבים.
קליטת הילדים מניצולי פוגרום קישינוב וללמדם עברית, חשבון ועוד.
אגודת "הצעיר העברי"
הוקמה ע"י דר' מטמן לצורך החדרת השפה העברית לתושבים. לחדש הפצת הדיבור העברי בין הנוער, לסדר קריאות הרצאות ונשפים, בעברית.
אגודת "צעירי ציון"
הייתה לא רק בראשל"צ. ב1905, אחרי פטירתו של הרצל הייתה "מלחמה" בין מקבלי התכנית להתיישב באוגנדה לבין המתנגדים שהיו מיעוט והשתייכו ל"צעירי ציון". הם דיברו בבית עברית והניפו את הדגל הכחול לבן, דבר שהיו אחרים שפחדו , מפחד בפני התורכים.
אגודת "בני בנימין"
הסתדרות בני בנימין נוסדה ב1919. אהרונסון נסע לארה"ב לגייס כספים. איתן בלקינד היה אחראי על הפעלת העבודה ועזרה לחקלאים. רוטשילד עזר בכסף. לבסוף הסתבכו היחסים בין איתן לחברי האגודה והוא התפטר.
אגודת "לינת צדק"
איכסנו ועזרו לאורחים ועניים למספר ימים מוגבל.
טיפול באנשים חולים גם עם מכשירים מיוחדים , כולל רחצה והאכלה. בבית פוחצ'בסקי היה הארון עם בכלים השונים שהושאלו לחולים.
אגודת "ועד ציון אוהבות שפת ציון למצוינה בהן"
הדגישה את השפה העברית ואת הצורך להנחילה לדורות הבאים.הייתה מטרה לנציב זיכרון לדבורה בן יהודה שאהבה את השפה הקדושה ולימדה אותה ילדים רבים.
אגודת "רודפי שלום"
איכרים, פועלים, משכילים ופשוטי עם ואפילו הפקידים, היו מתאספים כל שבת ודנים מענייני גמרא ו'פרשת השבוע' ועד חידושי העברית בעיתון "הצבי" של בן-יהודה.
ללא כל קשר לפוליטיקה הם התנגדו לגזרות אוסוביצקי, שליחו של הברון, שפגע בהם.
אגודת "עין הקורא"
נוסדה ע"י אהרון פרימן ב1902. מטרתה התפתחות רוחנית וגופנית , התעניינות והשתתפות בפעולות ציבוריות והגנה על המושבה. עזרה הדדית הכנסת עניין ותוכן בחיי הצעירים.
אגודת "אזר עם"
מטרת הארגון לארגן את האזרחים לפעולה מאוחדת ברוח עממית ליברלית, בחיים הציבוריים. שמירת זכויות אזרחיות. שמירת רגש האחריות לגבי מוסדות ציבוריים. התנגדות לכל ניסיון פגיעה בחינוך הלאומי – כללי.
אגודת "המעי"ר" – התפתחות מושבתנו, עבודה, יפוי, רוח.
הוקמה ב1925 במטרה להקים שכונה חדשה בראשל"צ על אדמת אשר לוין בעזרתו ובמימונו.
אגודת "רעות"
אוסוביצקי, פקיד הברון הקים את "אגודת רעות" לתומכיו. רוב האיכרים לא אהבו את אוסוביצקי אבל פחדו ממנו, לכן הם הצטרפו לאגודה זו.
מספר התושבים היה קטן באותם שנים וברור שגם מספרם של החברים בקבוצות השונות לא היה גדול. המטרה הייתה עזרה נפשית, כלכלית וחברתית כדי שהחיים , שלא היו קלים יוכלו להמשיך במושבה.


