גן המעיין, הממוקם בשדרות בן גוריון נמצא ממול בית הספר המעיין.
רבים חולפים פעמים רבות ברחוב המקביל לגן הארוך ולעיתים בטח מנסים להבין מה הקשר בינו ובין מעיין.
במקום נמצא גן שעשועים שופע במתקנים לזאטוטים וני נוער, ספסלים להורים ושבילים למיטיבי לכת, ולשוחרי הבריאות.
בפינה השמאלית, מאחור, ממוקמת בריכת אבנים שפעם זרמו בה מים. ברקע ניצבים עצי אקליפטוס גבוהים, על החולות, וביניהם צומחים עשבים ופרחי בר צהובים.
מעיין? מתברר שזהו מקום היסטורי, נוסטלגי וחשוב במושבה העברית ראשון לציון.
במקום, שלרגלי החולות, שבמערב ראשון, נבע מעיין "עיון קרא", שבשמו גם נקראה אדמת המקום.
אדמת עיון קרא נרכשה ע"י מייסדי ראשון לציון בקיץ שנת תרמ"ב 1882. בגלל הדמיון בצליל השם זיהו אותו המייסדים, בטעות, כ"עין הקורא" של שמשון הגיבור וכך הם קראו למקום, בעברית.
כך נכתב בספר שופטים פרק ט"ו פסוק 19: וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת-הַמַּכְתֵּשׁ אֲשֶׁר-בַּלֶּחִי וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וַיֵּשְׁתְּ וַתָּשָׁב רוּחוֹ וַיֶּחִי עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא אֲשֶׁר בַּלֶּחִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה" המתיישבים גם כינו את המעיין גם מעיין שמשון, בחשבם ששמשון גר באזור.
ממשיכיהם קראו לצומת סמוכה בשם צומת עין הקורא ויש גם בית ספר עין הקורא, בראשל"צ.
בשבעת החדשים הראשונים של המושבה, לפני שנחפרה הבאר במרכז המושבה, היה המעיין מקור המים היחיד בסביבה. מים טובים יותר ובכמויות גדולות יותר, היו מביאים בעגלות ממקווה ישראל ומהכפר בית דג'אן.
מרדכי פריימן הגדיר את מי המעיין כמלאים בעפר ביצה ומסוכנים לבריאות. בשלט שבמקום נכתב גם שאשר לוין אשר נטע פרדס בסביבה השקה אותו במי המעיין המעופשים עם אסל ודליים.
לא הייתה לו ברירה אחרת, כנראה.
הבריכה מאבנים שנבנתה בשנים האחרונות, בשולי הגן, נועדה להזכיר שפעם זרמו במקום מי המעיין.
זה המקום להזכיר גם את קרב עיון קרא, שנערך באזור במלחמת העולם הראשונה, ונקרא ע"ש המעיין הזה:
קרב עיון קרא התרחש מערבית לנס ציונה ודרומית לראשון לציון ב-14 בנובמבר 1917, בין כוחות החטיבה הניו זילנדית הרכובה מחיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי ובין הארמייה השמינית של צבא האימפריה העות'מאנית. נלחמו בו יחידות ניו זילנדיות בפיקוד קצינים ניו זילנדים, ולא קצינים בריטיים, כמקובל.
היו ניסיונות של הפיקוד הטורקי לבלום ולעכב את כוחות חיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי המתקדמים צפונה. המאמץ המערבי היה להגן על דרך יפו-עזה על ידי ניסיון לבסס קו הגנה מערבית לנס ציונה ודרומית מערבית לראשון לציון.
במקום התפתח קרב חזק בין שני גדודים ניו זילנדים ובין כ-1,000 עד 1,500 חיילים טורקים על הרכס. הניו זילנדים שלחו לקרב גם חיילים הרכובים על סוסים, אבל בקו האש עצמו, נערכו קרבות מטווחים קצרים, בין החיילים הרגלים של כל צד.
לבסוף הצליח הכוח הניו זילנדי לכבוש עמדה טורקית והחל לירות ממנה, בעזרת המקלע הטורקי, לעבר הכוח הטורקי. הכוח הטורקי היה בשטח נחות והחל בנסיגה לכיוון צפון מזרח. הניוזלנדים ניצחו.
תוצאה משנה של קרב עיון קרא היא קץ השלטון הטורקי ברחובות, נס ציונה וראשון לציון והיווצרות קשר מיוחד בין תושבי מושבות יהודה ובין החיילים מניו זילנד ואוסטרליה שחנו ליד המושבות מעל לשנה. (מויקיפדיה)
בצפון מזרח גן העיר, בראשל"צ, נמצאת אנדרטת זיכרון לזכר הקרב החשוב הזה.