מוזאון ראשון לציון

אתר מורשת לאומית

מוזאון לתולדות ראשון לציון

  • כתובת
  • שעות פתיחה
  • צור קשר
  • Facebook
  • YouTube
כאן הכל התחיל
  • מידע למבקר
    • דבר המנהלת
    • צוות המוזאון
    • אודות המוזאון
    • שעות פתיחה
    • כתובת
    • מפה
  • שביל ראשונים
  • תערוכות
    • תערוכות קבועות
    • תערוכות מתחלפות
    • תערוכות שננעלו
  • הדרכה
    • לכל המשפחה
      • סיורים
    • מבוגרים
    • סיורים למערכת החינוך
      • גן חובה
      • כיתה א'
      • כיתה ב'
      • כיתה ג'
      • כיתה ד'
      • כיתה ה'
      • כיתה ו'
      • חטיבת ביניים
      • חטיבה עליונה
  • ארכיון היסטורי ואוסף המוזאון
    • אוסף המוזיאון
    • הארכיון ההיסטורי
    • מחקרים
    • פרסומים
      • קטלוגים
      • עלוני עמותת הידידים
      • פרסומי ארכיון
      • פרסומי מרכז חינוך
      • חוברות מידע
  • גלריית תמונות
  • בלוג
  • אירועים
  • ראשי
  • ימי גיבוש לחברות באתר המורשת הלאומית
  • צור קשר

חוברת שביל ראשונים

כריכה קדמית:

כותרת:
שביל ראשונים

Pioneers' Way

לוגו מוזאון, לוגו עירייה ולוגו חברה עירונית
כריכה פנימית

"שביל ראשונים"
"איזה נועם איזה יופי, בתים אירופים, לבנים, כחולים ורודים, ולפני כל בית עצים ופרחים, רחובות מסודרים, באר מים, ברושים ותמרים – גן עדן על פני האדמה" (חמדה בן יהודה)
"שביל ראשונים" הנו חלק מן המוזאון הפתוח של ראשון-לציון, הכולל את מתחם המוזאון ואתרים נוספים הפזורים בלב ההיסטורי של העיר – מרכז המושבה של פעם.
טיילו בעקבות הראשונים וגלו סיפור מרתק על אנשים, חזון, חדשנות ויצירת ערכים וסמלים שהניחו תשתית לעיצוב הלאומיות והתרבות הישראלית.

Pioneers' Way
Pioneers' Way, which is a part of Rishon Le-Zion's Open Air Museum, takes you on a tour around old Rishon LeZion.
Follow the pioneers' footsteps and discover their fascinating story of vision, innovation and creation of the Israeli culture and national values.

תוכן
מפת "שביל ראשונים" – עמ' 4
דבר ראש העירייה – עמ' 5
רגע של היסטוריה – עמ' 6
כיכר המייסדים – עמ' 7
בית הכנסת הגדול – עמ' 8
מתחם מוזאון ראשון-לציון – עמ' 9 – 14
בית הספר "חביב" – עמ' 15
בית פרימן – עמ'16
בית אברמוביץ' – עמ'17
בית קנר – עמ' 18
מתחם בית הפקידות הראשון ואורוות הברון – עמ' 19 – 20
בית העירייה הישן – עמ' 21
בית מאירוביץ' – עמ' 22
מתחם באר המושבה ומגדל המים – עמ' 23 – 24
בית העם – עמ' 25
גן המושבה – עמ' 26
בית התבשיל – עמ' 27
אנדרטת יד לנדיב – עמ' 28
היקב – עמ' 29
בית בלקינד לוין
בית יד לבנים – בית הפקידות השני – עמ' 30
בית זרובבל- המדרשה לחקר חיבת ציון – עמ' 31
בריכות ביל"ו – עמ' 32
בית התווים – עמ' 33
רחוב נחמה – עמ' 34

Contents
Pioneers' Way Map 4
A word from the mayor of Rishon Le-Zion 5
History in short 6
Kikar Ha-Meyasdim (Founders' Square) 7
Great Synagogue 8
Museum Complex 9-14
"Haviv" Hebrew School 15
Freiman House 16
Abramovitch House 17
Kanner House 18
Administration Complex 19,20
City Hall 21
Meirovitch House 22
Village Well and Water Tower Complex 23,24
Community Hall 25
Village Park 26
Workers' Kitchen 27
"Yad La'nadiv" Memorial 28
Carmel Winery 29
Yad La'banim Memorial 30
Zrubavel House – Center for Zionist Studies 31
"Bilu Water Tanks 32
"Hatikva" House 33
Nehama St. 34
מבקרים יקרים,

מוזאון ראשון-לציון השוקד על הצגתה והנחלתה של ההיסטוריה של המושבה והעיר ראשון-לציון, הפיק חוברת זו למען תכירו את עירנו ואת עברה המפואר.
החוברת "שביל ראשונים" מתווה מסלול סיור בין האתרים ההיסטוריים מימי ראשית המושבה ראשון-לציון. במהלך הסיור על גבי השביל יתגלה לפניכם סיפורה של המושבה הראשונה של העלייה הראשונה שנוסדה בשנת 1882 והרימה תרומה רבת משמעות לעיצוב התרבות והלאומיות הישראלית. תוכלו להכיר את האישים, את המבנים ואת האירועים ההיסטוריים אשר התרחשו כאן והטביעו את חותמם על כולנו כישראלים.
בלב ההיסטורי של ראשון-לציון קיימים עשרות מבנים מן העשורים הראשונים לייסודה. בימים אלה שוקדת עיריית ראשון-לציון על ביצוע תכנית מקיפה לשימור ולהחייאת המרכז ההיסטורי של העיר. אנו עושים כל מאמץ על מנת לשמר את ההיסטוריה של עירנו ואת הערכים הלאומיים החשובים שנוצרו בה, להציגם בגאווה ולהנחילם לציבור.

דב צור
ראש העירייה

Dear Visitors,
This booklet published by the Museum of Rishon Le-Zion, introduces the significant history of our city. I invite you to follow in our forefathers' footsteps on "Pioneers' Way" and to visit the sites that reveal the story of Rishon Le-Zion established in 1882. During your tour you can get acquainted with Rishon Le-Zion's great contribution to the creation of Israeli cultural and national values and reveal the people, the buildings and the historic events that happened here.
The Municipality of Rishon Le-Zion is carrying out the project of preserving and reviving the historic part of Rishon Le-Zion.
We make an effort to exhibit out the city's history and to bequeath it proudly to the public.
Dov Zur
Mayor

רגע של היסטוריה
ראשון-לציון ערש הולדת דגל הלאום, המנון "התקוה" והחינוך העברי
ראשון-לציון נוסדה בט"ו באב תרמ"ב, 31 ביולי 1882, על ידי שבע עשרה משפחות שהגיעו ממזרח אירופה. אדמת "עיון קרא" שעליה הוקמה המושבה, נרכשה שבועות מספר קודם לכן על ידי "ועד חלוצי יסוד המעלה", הגוף המייסד של המושבה שבראשו עמד זלמן דוד ליבונטין. שמה של המושבה נגזר מתוך הפסוק "ראשון-לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן" (ישעיהו מ"א, כ"ג).
מצב המושבה הצעירה היה בכי רע וכספם של המייסדים הלך ואזל. באוקטובר 1882, נענה הברון אדמונד דה רוטשילד לפנייתו של יוסף פינברג, שליח המייסדים והעביר סכום כסף ראשון שנועד לסייע במציאת מים ובקיום לשבע המשפחות דלות האמצעים מקרב המייסדים.
בט"ז באדר א' תרמ"ג, 23 בפברואר 1883, נמצאו המים בבאר המושבה וגורל המושבה נחרץ לחיים. הברון רוטשילד תמך בראשון-לציון במשך שמונה עשרה שנים. הוא סייע בפיתוח החקלאות, הקים בנייני ציבור ובנה את היקב הגדול, חלוץ התעשייה המודרנית בארץ ישראל (1888/9).
בראשון-לציון הונחו אבני היסוד לעיצוב התרבות והלאומיות העברית ולקיום העם בארצו המתחדשת:
כאן נוצר והונף דגל הלאום (1885), נולד המנון "התקוה" (1887), נוסדו בית הספר העברי (1888) וגן הילדים העברי הראשונים בארץ ובעולם (1898), הוקמה "קרן קימת" הראשונה לציון (1889), ניגנה תזמורת עברית ראשונה (1895), נחנך בית העם העברי הראשון (1898) והוענקה לנשים זכות בחירה וכהונה בפועל בוועד המושבה לראשונה בארץ ישראל (1919).
כל אלה פרי רוחם ויצירתם של בני ראשון-לציון.
המושבה הקטנה שפרנסתה הייתה על החקלאות, צמחה והייתה לעיר בשנת 1950.
כיום ראשון-לציון הנה העיר הרביעית בגודלה במדינת ישראל, עיר המשמרת את עברה ומנחילה לדורות הבאים את חזון הראשונים ותרומתם.

HISTORY IN SHORT
Rishon Le-Zion, the cradle of the national flag, the national anthem and the first Hebrew school
The establishment of Rishon Le-Zion marks the beginning of modern Zionist history in the Land of Israel.
This agricultural village, was founded on July 31, 1882 by 17 families, immigrants fleeing the anti-Semitic riots of Eastern Europe
Due to their financial difficulties, the Baron Edmond de Rothschild was enlisted to support the young village, which he continued to do for 18 years.
In Rishon Le-Zion the foundations were laid for the revival of the Jewish nation in its homeland:
The national flag (1885), the national anthem "Hatikva" (1887), the first Hebrew school (1888) and kindergarten (1898), the first "Keren-Kayemeth" fund (1889), the first Hebrew orchestra (1895), the first Hebrew Community Hall (1898) and more. All these are Rishon Le-Zion's Fruit of creation.
What began as a tiny village is today the fourth largest city in Israel that
preserves its past for the coming generations.

1. כיכר המייסדים
"המקום היה שומם, אין בית ואין אף סוכה או מלונה במקשה …רק קוץ ודרדר הצמיחה האדמה סביבותינו… אהבה עזה הרגשתי אל המקום, אהבת הבן, שגלה מעל פני אביו ושב עוד פעם אל ביתו – ואביו איננו … אגלי דמעה נזלו מעיני … ביתי ומנוחתי הוא המקום הזה, וערשי, ערש ילדותי הוא, …" (זלמן דוד ליבוטין)
כאן נוסדה המושבה ראשון-לציון. אל ראש גבעה שוממה זו הגיעו שבע-עשרה משפחות המייסדים ביום ט"ו באב תרמ"ב, 31 ביולי 1882. עד מהרה הייתה הגבעה זרועת הקוצים למרכז המושבה השוקק חיים. סביב נבנו בתים פרטיים, מבנים ומתקנים ציבוריים ראשונים: בית הכנסת, בית הרפואות, צריף הדואר, פעמון המושבה, תחנת הדיליז'אנס (עגלת הנוסעים) ובית הספר העברי הראשון בעולם.
כאן, בכיכר המייסדים, הונף לראשונה בעולם, דגל כחול לבן עם מגן דוד לכבוד מלאות למושבה שלוש שנים (ט"ו באב תרמ"ה, 27 ביולי 1885).

Kikar Ha-Meyasdim (Founders' Square) .1
Rishon Le-Zion was founded at the top of this hill where 17 founding families arrived in the summer of 1882. This weed-infested, deserted hill became the center of a flourishing village.
Around Founders' Square private homes were built as well as the synagogue, pharmacy, post-office, village bell, "diligence" (stage coach) station and the first Hebrew school in the world.
This is the place where a blue and white flag with a Star of David was flown for the first time in the world, when Rishon Le Zion celebrated its third anniversary (1885).

2. בית הכנסת הגדול
כיכר המייסדים
"מיקומו של בית הכנסת … נבחר בנקודה הגבוהה ביותר במושבה. מן הדרך שמובילה בעגלה מיפו לירושלים רואה היית פיגומים גבוהים למדי. .. נפוצה השמועה שהאדון הברון בונה לו מצודה. המשך הבנייה נאסר. צריך היה לקבל פירמאן [רשיון] מן השולטאן." (אליהו שייד)
בית הכנסת ניצב בראש הגבעה שבמרכז המושבה. בנייתו החלה בשנת תרמ"ה, 1884. על הבנייה הופקד ברוך פפירמייסטר, מהנדס מדופלם ואיכר במושבה. לאחר עיכובים מצד השלטון התורכי, הסתיימה בניית בית הכנסת בשנת תרמ"ט, 1889, בסיוע הברון רוטשילד. בחזית בית הכנסת שנים-עשר פתחים כמניין שבטי ישראל. בראש הגג חנוכייה. בתוך בית הכנסת מצוי ארון הקודש המקורי מעשה ידי האחים האומנים יצחק ומשה יהושע היימן.
בשנים הראשונות שימש בית הכנסת גם כמרכז חיי הציבור של המושבה. כאן נערכו אספות עם וקבלות פנים לגדולי עם ועולם. בחזיתו נערכו טקסי הנישואין, ההלוויות, וחגיגות ל"ג בעומר. מדרגות בית הכנסת היו מרכז לנוער הראשוני העליז והתוסס. במרתף בית הכנסת שכנו בשנים הראשונות בית הספר לבנים, גן הילדים העברי הראשון (תרנ"ט-תרפ"ז, 1898 – 1927) וסניף "מכבי" המקומי (תרע"ט-תרצ"ח, 1918 -1937). במרתף התגוררו גם משרתי ציבור ונצרכי הקהילה. במהלך השנים נערכו שינויים בחזיתו של בית הכנסת. בשנת 2013, דאגה עיריית ראשון-לציון לשימור חזיתות המבנה.

Great Synagogue .2
Kikar Ha’meyasdim
The pioneer settlers laid the foundations of the synagogue in 1884 and in 1889 it was completed with the help of the Baron Rothschild.
In the early years the synagogue also served as the village community center. Here reception of dignitaries and assemblies took place. In 1898 the first Hebrew kindergarten was set up in its basement.

3-7 מתחם מוזאון ראשון-לציון
כיכר המייסדים 1 – 5 פנת רח' אחד העם 2 – 8
לב המוזאון הפתוח של ראשון-לציון שוכן במבנים היסטוריים מראשית ימי המושבה. המוזאון מציג את תרומתה של ראשון-לציון לעיצוב התרבות והלאומיות הישראלית, את תולדות המושבה ואת חיי המתיישבים הראשונים. במוזאון מרכז חינוך וארכיון היסטורי עשיר.

. The Rishon Le-Zion Museum Complex 3-7
1-5 Kikar Ha-Meyasdim corner2-8 Ahad Ha-Am St.
The heart of Rishon Le-Zion's Open Air Museum, occupies several historic buildings from the early days of the village. The exhibitions emphasize Rishon Le-zion's contribution to the creation of Israeli cultural and national values and also the local history and daily life of the pioneers.
3. בית היסמן – במרתפו התגורר נפתלי הרץ אימבר, משורר "התקוה"
כיכר המייסדים 5

"מה שנחוץ להאיכר וחשוב ביותר למען יתקיים, הוא דירה מרווחה וגבוהה ובה חלונות הרבה, ביחוד פה בארצות המזרח … דרוש לו די מקום, מלבד חדרים לשבת, גם בעבור כל כלי מלאכתו בבית ובשדה, לשמרם מפני השרב המכלה בם ומפני הגנבים. ובנינים לבהמה ולעוף, לתבואתו ופריו וכל צרכיו." (אהרן מרדכי פרימן)
בית המייסדים שרגא פייבל וציפורה פייגה היסמן נחנך במחצית הראשונה של שנת תרמ"ג, 1882 והוא אחד משלושת הבתים הראשונים שנבנו במושבה.
הבית שסגנונו האירופי אופייני לבתי הראשונים, בנוי אבני כורכר ונותר כמעט ללא שינוי מאז ראשית המאה העשרים.
ש.פ. היסמן, איכר עצמאי שלא היה כפוף לאפוטרופסות הברון רוטשילד, היה מראשוני הכורמים וחבר בוועד המושבה. בשנים הראשונות לייסוד המושבה שימש הבית גם משכן ל"חדר", לבית הכנסת והיה כעין בית ועד.
במרתף הבית התגורר בשנת תרמ"ד, 1884, נפתלי הרץ אימבר, משורר "התקוה".
בשנת 1887 תרמ"ז, עזב היסמן את המושבה ומכר את ביתו למשפחת אמצ'יסלבסקי.
עיריית ראשון-לציון רכשה את הבית עבור המוזאון ודאגה לשימורו.
במרתף הבית, במקום שבו התגורר אימבר, מוצגת התערוכה: "ראשון-לציון ערש הולדת המנון 'התקוה' ". התערוכה מציגה את קורות שירו של אימבר, "תקותינו" אשר בראשון-לציון התאימו לו מנגינה רומנית ושרו אותו לראשונה כבר בשנת תרמ"ז, 1887. בהמשך ערכו אנשי המושבה את מילות השיר ושינו את הבית השני "עוד לא אבדה" לנוסח המושר כיום. מראשון-לציון פרש השיר כנפיים אל המושבות העבריות ואל תפוצות הגולה והיה להמנון התנועה הציונית ולהמנון מדינת ישראל.

. The Heisman House 3
5 Kikar Ha-Meysdim
The home of the founders Shraga Feivel and Zipora Feige Hiesman, built in 1882, was one of the first houses in Rishon Le-Zion.
Naftali Hertz Imber, who wrote the poem “Hatikva” that later became the national anthem, lived briefly in the basement in 1884.
The exhibition on display In the basement, named " Rishon Le-zion, the Cradle of the National Anthem ' Hatikvah' ", shows Rishon Le-Zion’s central role in the birth of the Israeli national anthem.

4. בית שליט והאורווה שבחצרו
כיכר המייסדים 3
"עם דמדומי ערב נכנסנו לראשון-לציון. על סלע קירח עמדו בודדים ומובדלים מכל העולם כולו ארבעה בתי אבן קטנים שעדיין לא נגמר בניינם, מזרחה נשקף צריף קרשים ארוך." ( מנשה מאירוביץ')

בית המייסדים אליעזר אלחנן ושרה שליט הוא בית חד קומתי שבעורפו מרפסת עץ סגורה ובחצרו אורווה בנויה אבני כורכר גלויות. חלקו הראשון של הבית והאורווה שלידו, נבנו בשנים תרמ"ג ,תרמ"ד, 1883. זהו מתחם יחיד של בית מייסדים ומבנה משק ששרדו מן השנה הראשונה לייסוד המושבה.
אליעזר אלחנן שליט היה חלוץ מגדלי הזיתים במושבות העבריות, איכר מצטיין ותלמיד חכם. הבית והאורווה נרכשו על ידי עיריית ראשון-לציון שיחד עם מר אלי שליט, מימנה את עבודות השיקום והקמת התצוגות בבית.
בבית שלוש תצוגות: "בית משפחת שליט", "אולם המייסדים" ו "בגדי ראשונים" – אופנה במושבה.
באורווה שתי תצוגות: "האורווה" ו"כוח סוס". לצד האורווה שבחצר ניצבת עגלת דיליזאנס.

The Schalit Family Homestead (Bet Schalit) .4
3 Kikar Ha-Mhysdim
The homestead and stable of the founders Eliezer Elhannan
and Sara Schalit were built in 1883.
Eliezer Elhanan Schalit was a pioneer in olive planting in the Jewish settlements.
The house was purchased and restored For the museum by the municipality of Rishon Le-Zion and in courtesy of Mr. Eli Schalit.
In the Schalit house there are three exhibits: "The Family home", "Founders' Hall" and "Clothing of the Firsts". In the stable there are two exhibits: "The Stable" and "Horsepower" with the Diligence coach nearby.
5. בית הרפואות והדואר
כיכר המייסדים 1
תרמ"ג (1883): "מר צבי פוסיצ'לסקי אכר, קבל על עצמו גם משמרת רוקח וחובש רשמי, ומר הירש קצב לו שכר חודשי ויבנה עבור המשמרת הזאת דירה ובית רפואות. סמי מרפא יבואו ישר מפריז על חשבון הברון." (א.מ. פרימן)
מבנה חד קומתי, מקורה בגג רעפים שחלקו הראשון הוקם בשנת תרמ"ד, 1883 מכספי הברון רוטשילד. הבית שימש כבית הרפואות (בית המרקחת), בית הרוקח והקליניקה הראשונה שאת מקומה תפס בראשית המאה ה-20 סניף הדואר של המושבה. בקיר בית הדואר קבועה תיבת דואר מנדטורית. מאוחר יותר אכלס המקום שירותים ציבוריים שונים.
המבנה הנמצא בבעלות עיריית ראשון-לציון, הועבר לשימוש מוזאון ראשון-לציון בשלהי שנות השמונים של המאה ה-20. חזיתות המבנה שומרו בשנת 2014.
. The Pharmacy and Post Office5
1 Kikar Ha-Meyasdim
Built in 1883 with a donation from the Baron Rothschild, this building accommodated the pharmacy, the pharmacist's home and the first public clinic. Later, the local post office occupied part of the building. Since the late 1980's the building occupies exhibitions of the museum.

6. הקליניקה- המרפאה הציבורית
רח' אחד העם 4
מבנה הקליניקה בן שתי הקומות הוקם בשנת תרע"א, 1911, לזכרו של יעקב אברמוביץ' שנרצח במושבה על ידי ערבי מיפו (1902) ולזכר בתו רחל שמתה בילדותה. הבית נבנה במימונם של אביו ואחיו של יעקב אברמוביץ', מנחם מנדל ומרדכי אברמוביץ' וועד המושבה. על הבית שתי כתובות הקדשה ועוגנים בעלי צורת אותיות עבריות מ.א ו-י.א – ראשי תיבות שמם של מנחם ויעקב אברמוביץ'.
הקומה השנייה של הבית שימשה כמרפאה הציבורית של המושבה. בקומה הראשונה היו שתי חנויות שכספי השכירות שלהן פרנסו את בית "הכנסת אורחים" (אכסניה לעוברי אורח עניים) שהקימו מנחם מנדל אברמוביץ' ובנו מרדכי ברחוב נחמה הסמוך (אתר מס' 27).
הקליניקה פעלה במקום עד שנת 1980. בשנת 1982 נפתחה במבנה זה התערוכה הראשונה של מוזאון ראשון-לציון. בשנת 2014 דאגה העירייה לשימור חזיתות המבנה.

. The Clinic6
4 .Ahad Ha-Am St
The community clinic, built in 1911 in memory of Yaakov Abramovitch and his daughter, Rachel, was donated by Menachem Mendel Abramovitch, his son, Mordechai, and the Local Committee of the settlement. Yaakov, Menachem Mendel’s son, was murdered in the village by an Arab from Jaffa (1902) and Rachel died before her time. Two plaques were installed on the clinic’s facade commemorating the donors and those in whose memory the building was erected. The clinic was on the second floor. The rent from the two stores on the first floor supported a hostel for poor travelers, built by M.M. Abramovitch on Nechama Street nearby (site no. 27)..
The clinic continued to serve the community until 1980. In 1982 the Rishon Le-Zion Museum was inaugurated and its first exhibition was opened here.
7. בית גורדון, מלון לונדון וחוות היענים הראשונה בארץ ישראל
רח' אחד העם 8
" והבית…הוא של עשיר אחד כורם מרחבות שקנה לו כרם גם פה ויבן לו בית … לדירתו," (אברהם משה לונץ)
" סיון תרס"ז: הא' שמואל צבי הולצמן חתן ר' זאב גורדון בא מסודן …והביא עמו אחת עשרה מבנות היענות …לגדל אותן פה להיות למסחר בנוצותיהן." (אהרן מרדכי פרימן)
הבית, מהגדולים והמפוארים שבמושבה, נבנה בשנת תרנ"א, 1891, על ידי אברהם זאב גורדון, איכר שהגיע מרחובות.
חתנו, שמואל צבי הולצמן הקים בחצר הבית את חוות היענים הראשונה בארץ ישראל (1907 – 1914).
בבית ובמבנים שהיו בחצרו התגוררו גם מורי בית הספר ושומרי המושבה.
בשנת תרפ"ב, 1922, שכרו אהרן ורוזה לונדון את הקומה העליונה והקימו בה מלון ובית אוכל שהתקיימו עד שנת תרצ"ד, 1934.
בהמשך, שימשה הקומה העליונה למגורים והיו בה גם מועדון "אזר עם" ובית אוכל של הגב' רוזה נואה , מועדון רוטרי ובית כנסת לעולי גרמניה. בקומה התחתונה בנוסף למגורים היו שען וחנות כלי בית.
הבית נרכש ושוקם על ידי עיריית ראשון-לציון עבור תצוגות מוזאון ראשון-לציון.

7. The Gordon House, London Hotel and the first ostrich farm in Eretz Israel
8 Ahad Ha-Am St.
The house was built in 1891 by Avraham Zeev Gordon.
The first ostrich farm in Eretz Israel was set up in the farmyard (1907-1914) by his son-in-law, Shmuel Zvi Holtzman.
Village teachers and guards also lived in the house and yard.
In 1922 – 1934 Ahahron and Rosa London set up a hotel in the second floor.
Later the house continued serving for residence, shops and other purposes.
The house was purchased by the municipality of Rishon Le-Zion For the museum.

סוף מתחם המוזאון

8. בית הספר העברי "חביב"
רח' אחד העם 7

"חצאי אלמים היינו, מגמגמים היינו, דיברנו בידיים…ולפעמים נפלטה…מילה זשרגונית [ביידיש] או לועזית מהפה…ואף על פי כן גזר המורה על התלמידים והתלמידות: עברית. עברית בבית! עברית בחוץ! הן בבקעה, הן בהר, הן בשדה והן בכפר, עברית בכל מקום".(ד. יודילוביץ')
בית הספר העברי הראשון בארץ ובעולם. המבנה הוקם בשנת תרמ"ו, 1886, כבית ספר לבנות והיה בן קומה אחת. מרדכי לובמן, מנהלו הראשון של בית הספר, לימד חלק מן המקצועות בעברית. בשנת תרמ"ז/ח, 1887/8, נתמנה דוד יודילוביץ' למורה בבית הספר והחל להנהיג, בהשראתו של אליעזר בן-יהודה, את השפה העברית כשפה שלטת בבית הספר ואת לימוד כל המקצועות בעברית בשיטה "עברית בעברית". בשנת תשי"א, 1951, נקרא בית הספר על שם דב לובמן חביב, יו"ר ועד המושבה, עסקן ציבור, כורם וכותב תולדות המושבה.

"Haviv” Hebrew School " .8
.Ahad Ha’Am St7

Built in 1886 as a school for girls, it became in 1887/8 Rishon Le-Zion Museum collection. It was here that the first teachers introduced the teaching of all subjects in Hebrew.

9. בית פרימן
רח' רוטשילד 2
"לאחד ממייסדי המושבה מר א.מ. פריימאן ז"ל – הבאתי פרישת שלום מן הגולה…ושליח השלום הוזמן אצלם לסעודה,…ראיתי חדר בלי רצפה, הוא הוא מעונו של המייסד, וכל רהיטיו שולחן עץ גס ואילו ספסלים פשוטים…סעודת השבת הייתה דלה כחדר עצמו…" (מיכל פוחצ'בסקי)

השלב הראשון של בית המייסדים, אהרן מרדכי ומרים פרימן, נחנך בראש חודש ניסן תרמ"ג, 1883.
בעקבות חנוכת הבית כתב יחיאל מיכל פינס את השיר "חושו אחים חושו".
הבית שהורחב בשלהי המאה ה-19, בנוי אבני כורכר והנו בעל סגנונו אירופי. בחזית הבית עוגני ברזל בצורת האותיות F.M – ראשי תיבות שמו של בעל הבית.
אהרן מרדכי פרימן היה איכר עצמאי שלא היה כפוף לאפוטרופסות הברון רוטשילד, פעיל ציבור, בורר ושופט, יו"ר ועד המושבה וכותב דברי ימיה.
. The Freiman House9
2 Rothschild St.
This house, built as the homestead of the founders Aharon Mordechai and Miriam Freiman, was inaugurated in 1883. The farmer Aharon Mordechai Freiman was chairman of the Village Committee and author of the village chronicles.

10. בית אברמוביץ'
רח' רוטשילד 6

לפנים עמד במקום זה ביתם של המייסדים זאב ושרה אברמוביץ'. זאב אברמוביץ' היה איכר עצמאי שלא נכפף לפקידות הברון רוטשילד, כורם, חבר בוועד המושבה וגזבר הוועד.
דגל כחול לבן עם מגן דוד שהונף לראשונה בעולם בראשון-לציון, נוצר ככל הנראה בבית זה בט"ו באב תרמ"ה, 1885. הדגל עוצב ונתפר לכבוד חגיגת מלאות שלוש שנים למושבה על ידי ישראל בלקינד, איש ביל"ו ופאני מאירוביץ', בתו של זאב אברמוביץ'. במכתב ששלח בלקינד אל חברו, ז. דובנוב, שבועות מספר אחר כך, דיווח על החגיגה ועל יצירת הדגל והנפתו וכך כתב: "וזו דמות הדגל אשר עשינו: יריעת אריג לבנה, שתים שתים רצועות של תכלת משני קצותיה, דוגמת הטלית שלנו, ומגן דוד של תכלת באמצע".

. The Abramovitch House10
6 Rothschild St.
The home of the founders Zeev and Sara Abramovitch once stood here. According to the old-timers, the first national flag was created here. Israel Belkind that designed and made the flag with Fanny Meirovitch (nee Abramovitch) described the flag in his letter from 1885 as a flag made of white cloth with two pairs of azure stripes on its edges and an azure Star of David the middle. The flag was flown in the village’s third anniversary celebrations (july 27,1885)..
11. בית קנר
רח' רוטשילד 7

הבית נבנה בשנת תר"ס, 1900, על-ידי יעקב ובתיה קנר שהתיישבו בראשון-לציון בשנת 1886. יעקב קנר היה איכר ויו"ר ועד המושבה. בני הזוג הורישו את הבית למועצה המקומית.
המבנה ייחודי בצורתו הארכיטקטונית ונושא מאפייני בנייה קולוניאליים. בחזית הבית עוגני ברזל בצורת האותיות י.ק. – ראשי תיבות שמו של בעל הבית.
בשנים 1940- 1985 שימש הבית כבית "מגן דוד אדום" ובחצרו שכנה תחנת מכבי האש. בימי טרם מדינה שימש גם כמפקדה של "ההגנה" והוטמן בו "סליק". בשל מצב הביטחון הרעוע בדרכים בעת במלחמת העצמאות (1948), פעל במרתף בית-חולים עם חדר ניתוח. כיום משמש הבית כגלריה עירונית לאמנות.

. The Kanner House11
Rothschild St. 7

The house was built in the “colonial” style in 1900 by Yaakov and Batia Kanner. Yaakov Kanner settled in Rishon Le-Zion in 1886 and was a farmer and chairman of the Village Committee. After the couple bequeathed the house to the village, the house served as Rishon Le-Zion’s First-Aid Clinic – “Magen David Adom" (1940-1985) and the yard was used by the Fire Brigade.
Prior to the establishment of the State of Israel the “Hagana” defense forces used the house as one of its headquarters and arms cache. During the War of Independence (1948), the basement was converted into an emergency hospital.

12, 13 מתחם בית הפקידות הראשון ואורוות הברון

12. בית הפקידות הראשון
רוטשילד 18 פינת מוהליבר 2
"בית הפקידות היה, כאילו אתה אומר 'בית הממשלה'. ה'פקיד', כביכול: המושל". (דוד יודילוביץ')
הבית הוקם ככל הנראה בשנת תרמ"ד (1883/4 ) ושימש למגורי הפקיד הראשי של הברון רוטשילד וכמרכז האדמיניסטרציה של המושבה. בבית התגוררו פקידי הברון אוסוביצקי, ליאון, חיים, בלוך וחזן.

13. אורוות הברון
רח' מוהליבר 6
"נבנתה האורווה הגדולה, עם הבניינים עליה – דירות לפקידים, …מי שראה את אורוות הברון בימים ההם יכול לקבל מושג מאורוות המלך שלמה בשעתו. כמה עגלונים רכבים וסייסים, … מחסני מספוא מזן אל זן, ובכל הורגשה היד הרחבה: על חשבון הברון…" (מיכל פוחצ'בסקי)
מבנה משק מיוחד וציורי זה הוקם בשלהי שנות ה-80 של המאה ה- 19על ידי פקידות הברון רוטשילד בתכנונו של ברוך פפירמייסטר. על הבניה הופקד ברוך פפירמייסטר, מהנדס מדופלם ואיכר במושבה. הקומה הראשונה של המבנה וחצרו המוקפת חומת אבני כורכר שימשו כאורוות לסוסים, משכן לבעלי החיים של משק הפקידות ומחסני המספוא של המושבה. בצדה הדרומי של החצר, שוקת בנויה מאבני כורכר. בעורפו של הבית ניתן להבחין בפתחי האורוות הרחבים ובטבעות הברזל הקבועות בקיר שנועדו לקשירת הסוסים. בקומה העליונה של מבנה האורוות התגוררו עובדי פקידות הברון.

12, 13 The First Administration House and The Baron’s Stables Complex

. The First Administration House12
18 Rothschild St. corner 2 Mohliver St.
The house was built (1883-4) as the home and office of the Baron Rothschild’s chief administrator.
The Baron’s Stables 13.
6 Mohliver St.
This beautiful building, built at the end of the 1880’s, served as the stables and storage space for the Baron Rothschild’s administration. The upper story housed the Baron Rothschild’s employees.

סוף מתחם בית הפקידות

14. בית העירייה הישן– בית הרופאים
רח' רוטשילד 24

הבית הוקם בסביבות שנת תר"ן, 1890, על-ידי פקידות הברון רוטשילד כבית מגורים לעובדי הפקידות. במהלך השנים התגוררו בו האגרונום פרסקו, רופאי המושבה: דר' אנתין ודר' וייצברד, וכן מרדכי יואל סגל, מנהל החשבונות של היקב.
בשנות העשרים של המאה העשרים השתכנו במקום המועצה המקומית של ראשון-לציון והוועד החקלאי. הבית שימש כבית העירייה של ראשון-לציון עד שנת תשס"ה, 2005 .

14. The 0ld City Hall
24 Rothschild St.
The house was built in the 1890’s as the home of the Baron Rothschild’s administrators. During the 1920’s the Village Committee and Farmers’ Association took over the premises, which has served as the City Hall until 2005.
15. בית מאירוביץ
רח' רוטשילד 21
" … כאשר נפוצה הידיעה כי באסיפת האומות המאוחדות הוחלט על הקמת המדינה – … נהרו כל בני המושבה במורד הרחוב … אל עבר הבית בו גר אחרון הביל"ויים. על מרפסת העץ הירוקה נראתה דמותו של מנשה מאירוביץ'… זקנו רותת ודמעות נושרות בלי הרף על לחייו. בקול רועד בירך אחרון הבילו"יים ברכת 'שהחיינו' כשכל הקהל קורא אחריו בקול אדיר "אמן" ופותח בשירת 'התקוה'".
הבית הוקם ככל בסוף המאה ה-19. בחזיתו כתובת "ביל"ו תרמ"ג 1883", ושרידי עוגני ברזל בצורת האות M – ראשי תיבות של מנשה מאירוביץ'.
מנשה מאירוביץ', אגרונום במקצועו הגיע למושבה בחורף תרמ"ג, 1883 והצטרף אל חבריו אנשי ביל"ו שהועסקו כל ידי פקידות הברון כפועלים לתועלת הציבור. בהמשך, היה לאיכר, עסק בניסיונות חקלאיים, היה יו"ר ועד המושבה, פעיל ציבור, פובליציסט וסופר. בערוב ימיו זכה מאירוביץ' לכינוי "אחרון הביל"ויים" ואף זכה לראות בהקמת מדינת ישראל (1948).

. The Meirovitch Hous15
21 Rothschild St.

The house, built in the end of the 1890's, was the home of Menashe Meirovitch, an agronomist, who arrived in 1883 to join his “Biluim” friends, workers hired by the Baron Rothschilds’ administrators. Later, Menashe Meirovitch became a farmer and was involved in agricultural experiments, served as chairman of the Village Committee and was a writer and journalist. He lived to see the establishment of the State of Israel in 1948.
16, 17 "מצאנו מים"
מתחם באר המושבה ע"ש יוסף פיינברג ומגדל המים
רח' רוטשילד 19
16. באר המושבה

"… מים! … תחי ראשון-לציון! …הורדנו את המקדח והצלחנו להפיק מעט חול רטוב … מה שעשו בבוץ זה! …ובלעו אותו בגרגרנות ובאושר שאין לבטאו במילים …" (חיים חיסין)
אדמת ראשון-לציון לא זימנה למתיישבים כל מקור מים זולת מימיו הרעים של מעיין "עיון קרא". מצוקת המים איימה על חיי המושבה. עם הקמת המושבה החלו המייסדים בחפירת שתי בארות: האחת בראש גבעת ההתיישבות (שנעזבה לאחר כשלושה חודשי חפירה) והשנייה למרגלותיה (באר המושבה). בשל המצוקה הכספית שאליה נקלעו, שלחו המייסדים את יוסף פינברג לאירופה, שבועיים לאחר ייסוד המושבה. הוא הצליח לגייס את הברון רוטשילד לסיוע למשפחות דלות האמצעים ולחפירת הבאר. שבעה חודשים של ציפייה וצמא חלפו עד אשר ביום ט"ז באדר א' תרמ"ג, 23 בפברואר 1883, נמצאו המים בעומק 48 מ'. ממעמקי הבאר עלתה הקריאה הגואלת, "מצאנו מים! "שנחרטה על סמל העיר לדור דור. בבאר הותקנה משאבת קיטור והוקם מעליה מבנה שבו היו גם בית מרחץ ומקווה טהרה. כיום מהווה הבאר חלק מתצוגות המוזיאון ומוקרן בה המיצג "מצאנו מים".
עיריית ראשון-לציון שיקמה ושחזרה את מבנה באר המושבה בשנת תש"ע, 2010.

17. מגדל המים

תרנ"ח (1898): "בונים מגדל גבוה ועליו ברכת המים אצל הפרדס ע"י הארדיכל א' ורון"
(אהרן מרדכי פרימן)
המגדל נבנה על ידי פקידות הברון רוטשילד בשנת תרנ"ח, 1898, ותוכנן על-ידי האדריכל א' וארון.
מגדל המים שימש כחלק ממערכת המים שהוקמה ליד הבאר וכללה שלוש בריכות: בריכת אגירה פתוחה (הייתה מעבר למתחם, ממזרח), שנועדה לאגירת עודפי המים של הבאר ושימשה גם כבריכת שחייה לצעירי המושבה. מי הבריכה הועברו בתעלת השקיה אל שטח שדה הניסיונות והפרדס (כיום גן המושבה). לצד הבריכה נבנתה שוקת להשקיית הבהמות.
הבריכה השנייה בריכה קטנה וסגורה (לצד פתח הבאר) שנועדה למילוי חביות עבור צרכי הבית של המתיישבים.
הבריכה השלישית היא מגדל המים שנועד לשמש כמאגר מים נוסף .
מגדל המים שוקם ושוחזר בשנת תשמ"ז, 1987, ובשנת תשע"ג, 2013.
16,17 The Village Well and Water Tower Complex
19 Rothschild St.

16. The Village Well

When the pioneers founded Rishon Le-Zion, they had no fresh water source and immediately began digging two wells (one was abandoned). On February 23rd, 1883, after 7 months of intensive digging, water was found at a depth of 48 meters and the cry “We found water!” (“Matzanu Mayim”) could be heard. These words are inscribed on the city’s emblem, commemorating this life-saving event.
Today, After recent renovation and restoration, enjoy the audio-visual show “Matzanu Mayim” presented here.
17. The Water Tower

The water tower was built in 1898 as part of the water system that was installed alongside the well and which included 2 additional reservoirs.
The Watter Tower was restored and renovated in 1987 and 2013.

סוף מתחם הבאר ומגדל המים
18. בית העם
רח' זד"ל 3
"בלווית הפקיד ועוזריו הלך הרצל לבית העם. בעברו בין השורות הצפופות של הקהל, … הריעו לקראתו בתשואות גיל …בדומיה ובחרדת קודש הסתכלו … באהבה ובחיבה באיש חמודות זה… נשים הרות חצו להן דרך להתקרב אליו, סגולה ללדת ילדים בדמותו…אכן באותה שנה נולדו "הרצלים" ו"הרצליות" שנקראו בשמו, ביניהם גם יפים ונחמדים, אף אם לאו דוקא בדמותו.
יו"ר הוועד… ברך אותו…הרצל השיב…הוא מאושר לראות חלוצי העם שמאסו חיי עבדות וסללו נתיב לתחיית העם והארץ, שהודות לחסדי הנדיב עמדו בנסיון והחזיקו מעמד…ודמעות הפנינים שעמדו בעיניו נגעו עד הלב…" (דב חביב לובמן)

בית העם העברי הראשון בארץ-ישראל נחנך בשנת תרנ"ח, 1898. הבית נבנה ביוזמת איכרי המושבה ומכספם ושימש בית לעדה, ספרייה ומשכן לתזמורת. מעל דלת הכניסה כתובת הקדשה לברון ולברונית רוטשילד. בבית העם נערכו אספות, ערבי תרבות, קונצרטים של "האורקסטרה של ראשון" והוצגו בו מחזות עבריים. מעל בימתו נאמו מנהיגים ואנשי רוח בתוכם הרצל, ביאליק ועוד.
במרתף הבית התגוררו משך מספר חודשים עולי תימן שהגיעו למושבה בשנת תר"ע, 1909, ובשנים תרצ"ו-תרצ"ט,1936 – 1939, שכנה בו משטרת היישובים העבריים.
הבית, המשמש גם כיום כבית העם, שוקם ושוחזר על ידי עיריית ראשון-לציון בשנת תשנ"ח, 1998.

. The Community Hall 18
3 zadal St.

The first Hebrew Community Hall was inaugurated in 1898 and served as a social and cultural community center, library and home for the first Hebrew orchestra. It was dedicated to the Baron and Baroness Rothschild.
Its basement served as living quarters for new immigrants from Yemen (1909) and housed the Jewish Settlement Police station (1936-1939)
After recent renovation and restoration, it continues to serve as a Community Hall.
19. גן המושבה – פרדס המושבה
במתחם הרחובות רוטשילד, הרצל, הכרמל, זד"ל
'[…] והִשקתה עוד הבאר ע"י תעלות וצינורות גן פרחים נחמד למראה ששם יטעו נטיעות שונות לבחינה ולנְסיון המובאים מארצות שונות להבחן אם יתערו וישגשגו והיו לברכה בקרב הארץ.' ( מרדכי לובמן, 1889)

עם מציאת המים בבאר החלו האיכרים לעבד שטח זה שבו גידלו ירקות ועצי פרי לצרכיהם (היה זה שטח השלחין היחיד במושבה).
לימים הקימה כאן פקידות הברון שדה ניסיונות חקלאי, שכלל גם משתלה וגן טיול. שדה הניסיונות והמשתלה שימשו בסיס ליצירת חקלאות מודרנית בארץ ישראל. במקום נשתלו מאות זני צמחים שהובאו מרחבי העולם למטרות בדיקה, אקלום וריבוי. בשנת תר"ן, 1890, ניטעו שדרות הדקלים הקנריים המפארות את הגן עד היום והשטח כולו הפך בהדרגה לפרדס. בשדרות הדקלים שבפרדס נערכו קבלות פנים לאישים חשובים שהגיעו למושבה ובתוכם הברון רוטשילד, הרצל, בלפור, צ'רצ'יל ועוד.
בשנת ת"ש, 1940, נעקר הפרדס והחלו בנטיעת גן ציבורי שנחנך בשנת תש"י, 1950. הגן תוכנן על ידי האדריכלים יחיאל סגל וצבי מילר.
הגן שוקם ושופץ בשנת תשנ"ו, 1996, וגם כיום מלבלבים בו עצים עתיקים משרידי שדה הניסיונות.

. The Village Park 19
The area of Rohtschild, Herzl, Ha-Karmel and Zadal Streets
Situated near the well, this was the only irrigated area in the young village where the farmers planted fruits and vegetables.
Later, the Baron Rothschild’s officials set up an agricultural experimental field here which was a foundation for modern agriculture in Eretz Israel. In 1889/90 the Avenue of the Palms was planted where receptions for visiting dignitaries also were held. Gradually, the area became the village orange grove and since 1940 has served as a public park.
20. בית התבשיל
רח' הכרמל 24
"עשו חנוכת בית התבשיל אשר … אצל היקב בעד הפועלים, … הא' גלוסקין … דבר ע"ד הבית … אשר הסינדיקט [אגודת הכורמים]… הסכים להכין … בעד הפועלים, ומקוה הוא …, כי המכון הזה לא ישאר רק כבית תבשיל למזון גשמי כי אם גם למזון רוחני" (א.מ. פרימן)
הבית נבנה על ידי פקידות הברון בשנת תרמ"ט, 1889 ושימש כבית מגורים לעובדים בכירים של הפקידות והיקב. הבית תוכנן על ידי ברוך פפירמייסטר. בבית התגוררו מרדכי לובמן, מודד קרקעות ומנהל בית הספר, יעקב פאפו, המכונן הראשי של היקב, המורה יוסף ויתקין ודב קלימקר, כימאי שהקים בסמוך מפעל לייצור כימיקלים מפסולת היקב.
בשנת תרס"ח, 1908, נחנך בקומה הראשונה של המבנה מטבח פועלים – בית תבשיל לפועלי היקב. בשנים מאוחרות יותר שכן במקום סניף של "כרמל מזרחי" ובהמשך חנות לממכר יינות.

. The Workers' Kitchen 20
24 Ha-Karmel st.
Constructed by the Baron Rothschild's officials in 1889, this building provided living accommodations for the Baron's local administration and staff.
In 1908 the lower story was converted into a workers' kitchen for the winery workers.

21. יד לנדיב
רח' הכרמל פינת רח' הרצל
אנדרטה לכבוד פועלו של הברון רוטשילד (1845 – 1934) בארץ ישראל בכלל ובראשון-לציון בפרט.
האנדרטה הוקמה על ידי בני המושבה בשנות הארבעים.

."Yad La'nadiv" 21
Memorial to the Baron Edmond de Rothschild
Ha-Karmel St. corner Herzl St.
This memorial was erected (1940's) in recognition of the outstanding contribution made by the Baron Rothschild (1845-1934) to the rebuilding of Jewish settlement in Eretz Israel and Rishon Le-Zion in particular.

22
22. היקב
רח' הכרמל 25
"הסיור במרתפים ובבתי-חרושת לחביות הצריך מספר שעות. לפי התרשמותנו רק מעט ממרתפי היין באירופה, לרבות אלה בצרפת, יכלו להתחרות במרתפי ראשון" (מקס בודנהיימר)
המבנים הציוריים על מרתפיהם האפלוליים מספרים את סיפורו המופלא של היקב. הברון רוטשילד החל בהקמתו בשנת תרמ"ח, 1888. היה זה מפעל התעשייה הגדול והמשוכלל ביותר בארץ ישראל ואחד מן הגדולים בעולם. סביבו הוקמו בתי מלאכה שונים: מסגרייה, חבתנייה, בית חרושת לקרח, מתקן זיקוק לאלכוהול וטחנת קמח. היקב עיבד את ענבי ראשון-לציון ומושבות יהודה והיווה את התשלובת התעשייתית הראשונה בארץ ישראל. הנהלת היקב עברה מן הברון רוטשילד לידי יק"א בשנת תרס"א, 1901 ובשנת תרס"ו, 1906 – לידי אגודת הכורמים המשותפת ליקבי ראשון-לציון וזיכרון-יעקב.
בנוסף לתעשיית היין שימשה תשתית היקב לעריכת ניסיונות חקלאיים בגידול זחלי טוואי המשי ובמיצוי שמן הגרניום לתעשיית הבשמים.
בשנת תרצ"ו, 1936, הושכר חלקו המזרחי של המתחם ל"תעשיית בירה ארצישראלית בע"מ" (בירה "נשר"). מפעל זה התקיים במקום עד שנות הששים.
בימי טרם מדינה שימשו מרתפי היקב לאימונים של ההגנה והוטמנו בו "סליקים".

Carmel" Wine Cellars ". 22
25 Ha-Karmel St.

These picturesque buildings, with their dark cellars, tell the story of the winery which the Baron Rothschild began to build in 1888. When completed, the winery was one of the largest in the world. Various workshops were also set up here such as a smithy, ice factory, barrel workshop, distillery and flour mill. The winery was the first and largest modern Industrial factory in Eretz Israel.

23. בית בלקינד-לוין (אתר מס' 23)
רח' הכרמל 5
איתן בליקנד, איש ניל"י ובנו של הביל"ויי שמשון בלקינד, מראשוני המושבה, החל לבנות את הבית בשנת 1926/7.
בלקינד שנקלע לקשיים כלכליים היה חייב כסף לאשר לוין, הפרדסן הראשון במושבה ובעל עסק לחומרי בנייה. בתמורה לחובותיו, העביר את הבית הבלתי גמור לידי אשר לוין אשר סיים את מלאכת הבנייה.
הבית המפואר והבולט בעיטוריו הרבים, נבנה בסגנון אקלקטי שהיה אופנתי בשנות ה-20 של המאה ה-20 והנו חריג בנופה של ראשון-לציון.
בבית התגוררו גם בניו של אשר לוין. בקומה הראשונה התגורר עם משפחתו, החל משנת 1935, בנו של אשר לוין, ד"ר גדעון לוין שהיה רופא אף אוזן גרון ובקומה השלישית התגורר הבן אלישע לוין עם משפחתו.
הבית שנרכש על ידי עיריית ראשון-לציון ישומר לטובת תושבי העיר.

The Belkind Levin House
5 Ha-Karmel St.

Eitan Belkind, son of one of the first families in Rishon Le-Zion, started building this impressive house in 1926/7. Due to his debts to Asher Levin, a farmer and dealer of building materials, it was Asher Levin who completed the house.
This house, decorated in the Eclectic style which was common in Eretz Israel during the 1920's, is exceptional in Rishon Le-Zion's urban landscape.
The house was inhabited also by Asher Levin's sons, Dr. Gideon Levin and Elisha Levin.
Today, belonging to the Municipality of Rishon Le-Zion, the house will be restored for the benefit of the inhabitants of the city.
24. בית יד לבנים – בית הפקידות
רח' אחד העם 2 פינת רח' הכרמל
"בבואנו לראשון-לציון שאלתי את הרצל, אם ברצונו להכנס לבית הפקידות, ויענני: 'אני לא באתי הנה כדי לראות את הפקיד. מטרת בואי היא להתחקות על מצב אחינו האכרים והפועלים ולדרוש בשלומם.'…העירותי לד"ר הרצל שלפי דעתי…אם יסור לבית אחד האכרים – ולא יבקר את הפקיד, יראה הלה בדבר עלבון לעצמו ולברון ויתן לכל העניין צביון של 'פוליטיקה' …ויש חשש שמא יגרום הדבר אי נעימות לאכרים." (משה דוד שוב)
"שמנו ליבנו כי כל החדרים מצוידים בכל הנוחות האירופית כך שנשכח מליבנו לגמרי שאנו דורכים על אדמתה של אסיה…נדיבות ליבו של 'הברון' אפשרה לאנשי המנהלה את המותרות האלה." (מקס בודנהיימר)
הבית (בחלקו הדרומי של המתחם) נבנה במחצית שנות ה-90 של המאה ה-19. מבנה זה שהיה הגדול והמפואר ביותר במושבה, שימש למגורי פקיד הברון, חיים חזן, וכמרכז אדמיניסטרטיבי של הנהלת המושבות. בשנת תרנ"ט, 1898, התארח בבית בנימין זאב הרצל במסגרת ביקורו בארץ ישראל והצטלם על מרפסתו.
במהלך המאה ה-20 שכנו בבית משרדי פיק"א ומשרדי הנהלת היקבים. במקום התגוררו גם מנהלי היקב, זאב גלוסקין ויעקב שפירא. כיום משמשים הבית והמבנים שהוקמו לצדו כבית יד-לבנים.

24. "Yad La'Banim" Memorial of the Fallen soldiers – Baron Rothschild’s Administration Cente
20 Ahad Ha’Am St. corner Ha-Karmel St.

The house (on the southern side of the complex), built in the 1890’s, was the largest and most impressive building in the village. It served as home and offices of the Baron’s chief administrator. In 1898 Theodor Herzl was photographed on its balcony.
Today the complex serves as a memorial commemorating the fallen soldiers of Rishon Le-Zion who died for their country.

25. המדרשה לחקר חיבת ציון – בית זרובבל ושולמית חביב רח' ליבונטין 15
"מגבעת בית העלמין נשקפת ראשון-לציון כשהיא פורצת קדמה וימה דרומה וצפונה. אבותיה וממשיכיה כאילו … רואים את מושבתם-עירם כשהיא צומחת וכובשת מרחב אחרי מרחב ומשוועת לעלייתם של נדחי ישראל. ונדמה לך כי בת קול עולה … ברכתם של השוכנים בחיק הנצח, אבות ראשון-לציון: 'היי לאלפי רבבה!'" (זרובבל חביב)
ביתם של זרובבל ושולמית חביב, נבנה בשנת תרפ"ז, 1927.
זרובבל חביב (1894 – 1987), יליד המושבה, בנם של רבקה ודב חביב לובמן, עסק כל ימיו בפעילות ציבורית ברובד הלאומי והמקומי וכיהן כראש המועצה המקומית בשנים 1939 – 1946.
זרובבל חביב הקדיש את ביתו להקמת מדרשה לחקר חיבת ציון. המדרשה עוסקת בפעילות חינוכית בנושא ציונות וארץ ישראל.

25. The Zerubavel and Shulamit Haviv Center for Zionist Study
15 Levontin St.
The residence of Zerubavel and Shulamit Haviv was built in 1927.
Zerubavel Haviv was chairman of the Local Council.
The house serves today as a Center for Zionist Studies.

26. בריכות ביל"ו
סמטת בנימין
שתי בריכות מתכת הניצבות על גבי מבנה כורכר. הבריכות נבנו בשנת תרע"ב, 1912, עם הנחת צנרת המים הראשונה לבתי מרכז המושבה. מי באר המושבה הועברו אל הבריכות הגבוהות ומהן זרמו אל הבתים.
בשנת תרצ"ט, 1939, הועברה למקום זה משטרת היישובים העבריים. על גג הבריכות הותקנה עמדת תצפית ואיתות.
26. The" Bilu" Water Tanks
Simtat Binyamin

Two metal tanks atop a stone structure were erected in 1912 when water, pressed from the village well, was finally piped to the houses.
In 1939 the Jewish Settlement Police station was transferred here were observation and Morse-code posts were set up on top of the tanks.

27. בית התווים – בית שמואל כהן
כאן הותאמה המנגינה לשיר "התקוה"
רח' אחד-העם 16
"…מכל השירים מצא חן בעיני שיר "התקוה". … במולדתי רגילים היינו לשיר במקהלה את השיר הרומני "אויס ציא" … בבואי לראשון-לציון … והנה אין שרים את "התקוה" … החילותי אני הראשון לשיר את "התקוה" עפ"י המנגינה הזרה שידעתי – זו המושרה כיום בכל תפוצות ישראל." (שמואל כהן)

לפנים עמד כאן ביתו הצנוע של האיכר שמואל כהן . שמואל כהן הוא אשר התאים לחן עממי רומני למילות "התקוה" של נפתלי הרץ אימבר. עם הגיעו למושבה בשנת תרמ"ז, 1887, לימד כהן את אנשי המושבה לשיר את "התקוה" על פי המנגינה הרומנית. בראשון-לציון שרו את השיר לראשונה בעולם, כאן ערכו ושינו את מילות השיר ובכללן הבית השני (עוד לא אבדה…) בנוסח המוכר כיום ומכאן פרש כנפיים, התפרסם בארץ-ישראל ובגולה והיה להמנון הלאומי.
בבית הקיים כיום, מעוצבים מעקי הברזל של מרפסות הבית בצורת תווי "התקוה".

Hatikva” House – Home of Shmuel Cohen"27.
16 Ahad Ha’Am St.
The modest home of the farmer Shmuel Cohen once stood here. Shmuel Cohen adapted the melody of a Rumanian folk song to the words of Naftali Hetrz Imber’s poem, “Hatikva” (1887) which was sung here for the first time in the world. The song quickly became popular both in Eretz Israel and abroad, eventually becoming the national anthem. The music notse of "Hatikva" decorate the ironwork on the balconies of the modern house.
28 . רחוב נחמה
רחוב קטן עם סיפור גדול. הרחוב נקרא על שם נחמה פוחצ'בסקי (1869 – 1934), איכרה, הסופרת העברייה הראשונה, פעילת ציבור ולוחמת למען זכויות הנשים במושבה. בשנת תר"פ, 1919, הצליחה במאבקה למען זכות בחירה לנשים ובבחירות שנערכו באותה שנה זכתה להיבחר ליו"ר ועד המושבה, תפקיד עליו ויתרה אך נותרה חברה בוועד .
רחוב נחמה אכלס במהלך השנים מוסדות ציבור וקבוצות אוכלוסייה שונות. הוא נודע בכינויו "רחוב המיליונרים" על שום עונים של דייריו.
בשנת תר"ן, 1890, הקים כאן הד"ר מזי"א, רופא המושבה, בית חולים אשר שכן בצריפים (מס' 10 בחצר).
בשנת תרס"ח, 1908, הקימו מנחם מנדל אברמוביץ' ובנו מרדכי בית "הכנסת אורחים" שנועד לעוברי אורח עניים (מס' 10, כיום בית כנסת).
בשנת תר"ע, 1910, נבנו במורד הרחוב שלושה צריפים למגוריהם של עולי תימן שהגיעו למושבה חודשים מספר קודם לכן.
כיום מאופיין הרחוב כרחוב של מוסדות דת שבו חמישה בתי כנסת של עדות ישראל השונות ומקווה טהרה.

.Nehama St.28
A little street with a big story! It is named after Nehama Pohatchevsky (1869-1934). She was a farmer, Hebrew author and first Woman's Rights activist.
Nick-named "Millionaires Street" after its poor inhabitants, the street housed also Dr. Mazia's hospital (1890) and a hostel built by the Abramovitch family (1908).
In 1910 three huts were built to house the new Yemenite immigrants.
Today there are five synagogues and a "Mikve" (ritual bath) on the street.
כריכה אחורית:
מוזאון ראשון-לציון
שעות פתיחה: ימים א', ג, ד, ה': 9:00 – 14:00
יום ב': 9:00 – 13:00, 16:00 – 19:00
שבת ראשונה בכל חודש לועזי: 10:00 – 14:00
רח' אחד העם 2, ראשון-לציון
מען למכתבים: החברה העירונית ראשון-לציון, עבור מוזאון ראשון-לציון
רח' תרמ"ב 7 ראשון-לציון, 7529012
טל': 03-9598862, 03-9598890, פקס': 03-9676834
דואל: [email protected]
www.rlzm.co.il
Rishon Le-Zion Museum
Opening hours:
Sun, Tues, Wed, Thurs: 9:00-14
Mon: 9:00-13:00, 16:00-19:00
Sat. of calendar month: 10:00-14:00 1st
Ahad Ha-Am St. 2
Letters:
City of Rishon Le-Zion
Municipal company
Tarmab St. 7
Rishon Le-Zion, 7529012
Tel: 03-9598862, 03-9598890, Fax: 03-9676934
Email: [email protected]
www.rlzm.co.il
כל הזכויות שמורות, תשע"ד, 2013

משפחה

אלבום המשפחות

אלבום המשפחות מתעד את כל מי שחיו ופעלו בשישים שנותיה וכ"ו  - שנים  1940-1882... וכן הלאה... … לאלבום

לוגו ישראל נגלית לעין

ישראל נגלית לעין

ישראל נגלית לעין הוא מיזם קהילתי לתיעוד, לגיבוי ולהצלה של תמונות המדינה, הארץ ותושביה. מטרותיו - לחזק את השותפות של תושבים מכל שדרות הציבור בסיפור המורשת הישראלי לדורותיו. … המשך

לוגו הפורטל

אוסף המוזאון בפורטל המוזאונים

… המשך

  • ראשי
  • בלוג
  • צור קשר
  • עמותת ידידים
  • אוסף המוזאון בפורטל המוזאונים
  • מדיניות פרטיות

© 2026 מוזאון ראשון לציון· Powered by Jetweb ·