היקב

"הסיור במרתפים ובבתי-חרושת לחביות הצריך מספר שעות. לפי התרשמותנו רק מעט ממרתפי היין באירופה, לרבות אלה בצרפת, יכלו להתחרות במרתפי ראשון" (מקס בודנהיימר)

המבנים הציוריים על מרתפיהם האפלוליים מספרים את סיפורו המופלא של היקב. הברון רוטשילד החל בהקמתו בשנת תרמ"ח, 1888. היה זה מפעל התעשייה הגדול והמשוכלל ביותר בארץ ישראל ואחד מן הגדולים בעולם. סביבו הוקמו בתי מלאכה שונים: מסגרייה, חבתנייה, בית חרושת לקרח, מתקן זיקוק לאלכוהול וטחנת קמח. היקב עיבד את ענבי ראשון-לציון ומושבות יהודה והיווה את התשלובת התעשייתית הראשונה בארץ ישראל. הנהלת היקב עברה מן הברון רוטשילד לידי יק"א בשנת תרס"א, 1901 ובשנת תרס"ו, 1906 – לידי אגודת הכורמים המשותפת ליקבי ראשון-לציון וזיכרון-יעקב.

בנוסף לתעשיית היין שימשה תשתית היקב לעריכת ניסיונות חקלאיים בגידול זחלי טוואי המשי ובמיצוי שמן הגרניום לתעשיית הבשמים.

בשנת תרצ"ו, 1936, הושכר חלקו המזרחי של המתחם ל"תעשיית בירה ארצישראלית בע"מ" (בירה "נשר"). מפעל זה התקיים במקום עד שנות הששים.

בימי טרם מדינה שימשו מרתפי היקב לאימונים של ההגנה והוטמנו בו "סליקים".