בית מאירוביץ

" … כאשר נפוצה הידיעה כי באסיפת האומות המאוחדות הוחלט על הקמת המדינה – … נהרו כל בני המושבה במורד הרחוב … אל עבר הבית בו גר אחרון הביל"ויים. על מרפסת העץ הירוקה נראתה דמותו של מנשה מאירוביץ'… זקנו רותת ודמעות נושרות בלי הרף על לחייו. בקול רועד בירך אחרון הבילו"יים ברכת 'שהחיינו' כשכל הקהל קורא אחריו בקול אדיר "אמן" ופותח בשירת 'התקוה'".

הבית הוקם ככל הנראה בסוף המאה ה-19. בחזיתו כתובת "ביל"ו תרמ"ג 1883", ושרידי עוגני ברזל בצורת האות M – ראשי תיבות של מנשה מאירוביץ'.

מנשה מאירוביץ', אגרונום במקצועו הגיע למושבה בחורף תרמ"ג, 1883,  והצטרף אל חבריו, אנשי ביל"ו שהועסקו על ידי פקידות הברון כפועלים לתועלת הציבור. בהמשך היה לאיכר, עסק בניסיונות חקלאיים, היה יו"ר ועד המושבה, פעיל ציבור, פובליציסט וסופר. בערוב ימיו זכה מאירוביץ' לכינוי  "אחרון הביל"ויים" ואף זכה לראות בהקמת מדינת ישראל (1948).