צולם ע"י ניצה וולפנזון בשנת 1966
"…מכל השירים מצא חן בעיני שיר "התקוה". … במולדתי רגילים היינו לשיר במקהלה את השיר הרומני "אויס ציא" … בבואי לראשון-לציון … והנה אין שרים את "התקוה" … החילותי אני הראשון לשיר את "התקוה" עפ"י המנגינה הזרה שידעתי – זו המושרה כיום בכל תפוצות ישראל." (שמואל כהן)
לפנים עמד כאן ביתו הצנוע של האיכר שמואל כהן . שמואל כהן הוא אשר התאים למילות "התקוה" של נפתלי הרץ אימבר את הלחן ששרו עגלונים ברומניה לשיר העם "העגלה והשוורים". עם הגיעו למושבה בשנת תרמ"ז, 1887, לימד כהן את אנשי המושבה לשיר את "התקוה" על פי המנגינה הרומנית. בראשון-לציון שרו את השיר לראשונה בעולם. כאן ערכו ושינו את מילות השיר, ובכללן הבית השני (עוד לא אבדה…) בנוסח המוכר כיום, ומכאן פרש השיר כנפיים, התפרסם בארץ-ישראל ובגולה, והיה להמנון הלאומי. בבית הקיים כיום, מעוצבים מעקי הברזל של מרפסות הבית בצורת תווי "התקוה".
אחד העם 16, ראשון לציון, ישראל
בית התווים – בית שמואל כהן
