בית העם

"בלווית הפקיד ועוזריו הלך הרצל לבית העם. בעברו בין השורות הצפופות של הקהל, … הריעו לקראתו בתשואות גיל …בדומיה ובחרדת קודש הסתכלו … באהבה ובחיבה באיש חמודות זה… נשים הרות חצו להן דרך להתקרב אליו, סגולה ללדת ילדים בדמותו…אכן באותה שנה נולדו "הרצלים" ו"הרצליות" שנקראו בשמו, ביניהם גם יפים ונחמדים, אף אם לאו דוקא בדמותו.

יו"ר הוועד… ברך אותו…הרצל השיב…הוא מאושר לראות חלוצי העם שמאסו חיי עבדות וסללו נתיב לתחיית העם והארץ, שהודות לחסדי הנדיב עמדו בנסיון והחזיקו מעמד…ודמעות הפנינים שעמדו בעיניו נגעו עד הלב…" (דב חביב לובמן)

בית העם העברי הראשון בארץ-ישראל נחנך בשנת תרנ"ח, 1898. הבית נבנה ביוזמת איכרי המושבה ומכספם ושימש בית לעדה, ספרייה ומשכן לתזמורת. מעל דלת הכניסה כתובת הקדשה לברון ולברונית רוטשילד. בבית העם נערכו אספות, ערבי תרבות, קונצרטים של "האורקסטרה של ראשון" והוצגו בו מחזות עבריים. מעל בימתו נאמו מנהיגים ואנשי רוח בתוכם הרצל, ביאליק ועוד.

במרתף הבית התגוררו משך מספר חודשים עולי תימן שהגיעו למושבה בשנת תר"ע, 1909, ובשנים תרצ"ו-תרצ"ט,1936 – 1939, שכנה בו משטרת היישובים העבריים.

הבית, המשמש גם כיום כבית העם, שוקם ושוחזר על ידי עיריית ראשון-לציון בשנת תשנ"ח, 1998.