בית הכנסת הגדול

בית הכנסת ניצב בראש הגבעה שבמרכז המושבה. בנייתו החלה בשנת תרמ"ה, 1884. על הבנייה הופקד ברוך פפירמייסטר, מהנדס מדופלם ואיכר במושבה. לאחר עיכובים מצד השלטון התורכי, הסתיימה בניית בית הכנסת בשנת תרמ"ט, 1889, בסיוע הברון רוטשילד. בחזית בית הכנסת שנים-עשר פתחים כמניין שבטי ישראל. בראש הגג חנוכייה. בתוך בית הכנסת מצוי ארון הקודש המקורי מעשה ידי האחים האומנים יצחק ומשה יהושע היימן.
בשנים הראשונות שימש בית הכנסת גם כמרכז חיי הציבור של המושבה. כאן נערכו אספות עם וקבלות פנים לגדולי עם ועולם. בחזיתו נערכו טקסי הנישואין, ההלוויות, וחגיגות ל"ג בעומר. מדרגות בית הכנסת היו מרכז לנוער הראשוני העליז והתוסס. במרתף בית הכנסת שכנו בשנים הראשונות בית הספר לבנים, גן הילדים העברי הראשון (תרנ"ט-תרפ"ז, 1898 – 1927) וסניף "מכבי" המקומי (תרע"ט-תרצ"ח, 1918 -1937). במרתף התגוררו גם משרתי ציבור ונצרכי הקהילה. במהלך השנים נערכו שינויים בחזיתו של בית הכנסת. בשנת 2013, דאגה עיריית ראשון-לציון לשימור חזיתות המבנה.

"מיקומו של בית הכנסת … נבחר בנקודה הגבוהה ביותר במושבה. מן הדרך שמובילה בעגלה מיפו לירושלים רואה היית פיגומים גבוהים למדי. .. נפוצה השמועה שהאדון הברון בונה לו מצודה. המשך הבנייה נאסר. צריך היה לקבל פירמאן [רשיון] מן השולטאן." (אליהו שייד)