בית היסמן

בית היסמן – במרתפו התגורר נפתלי הרץ אימבר, משורר "התקוה"

בית המייסדים שרגא פייבל וציפורה פייגה היסמן נחנך במחצית הראשונה של שנת תרמ"ג, 1882 והוא אחד משלושת הבתים הראשונים שנבנו במושבה.
הבית שסגנונו האירופי אופייני לבתי הראשונים, בנוי אבני כורכר ונותר כמעט ללא שינוי מאז ראשית המאה העשרים.
ש.פ. היסמן, איכר עצמאי שלא היה כפוף לאפוטרופסות הברון רוטשילד, היה מראשוני הכורמים וחבר בוועד המושבה. בשנים הראשונות לייסוד המושבה שימש הבית גם משכן ל"חדר", לבית הכנסת והיה כעין בית ועד.
במרתף הבית התגורר בשנת תרמ"ד, 1884, נפתלי הרץ אימבר, משורר "התקוה".
בשנת 1887 תרמ"ז, עזב היסמן את המושבה ומכר את ביתו למשפחת אמצ'יסלבסקי.
עיריית ראשון-לציון רכשה את הבית עבור המוזאון ודאגה לשימורו.
במרתף הבית, במקום שבו התגורר אימבר, מוצגת התערוכה: "ראשון-לציון ערש הולדת המנון 'התקוה' ". התערוכה מציגה את קורות שירו של אימבר, "תקותינו" אשר בראשון-לציון התאימו לו מנגינה רומנית ושרו אותו לראשונה כבר בשנת תרמ"ז, 1887. בהמשך ערכו אנשי המושבה את מילות השיר ושינו את הבית השני "עוד לא אבדה" לנוסח המושר כיום. מראשון-לציון פרש השיר כנפיים אל המושבות העבריות ואל תפוצות הגולה והיה להמנון התנועה הציונית ולהמנון מדינת ישראל.

"מה שנחוץ להאיכר וחשוב ביותר למען יתקיים, הוא דירה מרווחה וגבוהה ובה חלונות הרבה, ביחוד פה בארצות המזרח … דרוש לו די מקום, מלבד חדרים לשבת, גם בעבור כל כלי מלאכתו בבית ובשדה, לשמרם מפני השרב המכלה בם ומפני הגנבים. ובנינים לבהמה ולעוף, לתבואתו ופריו וכל צרכיו." (אהרן מרדכי פרימן)