מוזאון ראשון לציון

אתר מורשת לאומית

מוזאון לתולדות ראשון לציון

  • כתובת
  • שעות פתיחה
  • צור קשר
  • Facebook
  • YouTube
כאן הכל התחיל
  • מידע למבקר
    • דבר המנהלת
    • צוות המוזאון
    • אודות המוזאון
    • שעות פתיחה
    • כתובת
    • מפה
  • שביל ראשונים
  • תערוכות
    • תערוכות קבועות
    • תערוכות מתחלפות
    • תערוכות שננעלו
  • הדרכה
    • לכל המשפחה
      • סיורים
    • מבוגרים
    • סיורים למערכת החינוך
      • גן חובה
      • כיתה א'
      • כיתה ב'
      • כיתה ג'
      • כיתה ד'
      • כיתה ה'
      • כיתה ו'
      • חטיבת ביניים
      • חטיבה עליונה
  • ארכיון היסטורי ואוסף המוזאון
    • אוסף המוזיאון
    • הארכיון ההיסטורי
    • מחקרים
    • פרסומים
      • קטלוגים
      • עלוני עמותת הידידים
      • פרסומי ארכיון
      • פרסומי מרכז חינוך
      • חוברות מידע
  • גלריית תמונות
  • בלוג
  • אירועים
  • שבת ישראלית
  • ראשי
  • ימי גיבוש לחברות באתר המורשת הלאומית
  • צור קשר

התקוה נולדה בראשון לציון

תרמ"ח, 1888 – שרו לראשונה את "התקוה" שכתב נפתלי הרץ אימבר על פי לחן עממי רומני שהתאים לה האיכר שמואל כהן.

המשורר נפתלי הרץ אימבר התגורר בראשון-לציון במשך תקופה של כשלושה חודשים במהלך שנת 1883. אימבר התגורר במרתף ביתו של המייסד שרגא פייבל הייסמן. בשנת 1886 יצא לאור בירושלים, קובץ שיריו "ברקאי". בקובץ התפרסמו בין היתר שלושה שירים שכתב אודות ראשון לציון וגם השיר "תקותינו" הנקרא כיום "התקוה". מילות השיר נכתבו על ידי אימבר עוד בטרם עלותו ארצה, עת שהה ברומניה אצל הברון היהודי ולדברג (1878). בשנת 1887 הגיע למושבה שמואל כהן. עוד בטרם עלה ארצה קיבל שמואל כהן את ספר השירים של אימבר והתאים ל"תקותינו" לחן עממי רומני של שיר איכרים בשם "העגלה והשוורים". בהגיעו לראשון-לציון לימד את בני המושבה לשיר את "התקוה" לפי המנגינה הרומנית. השיר נקלט בקרב אנשי היישוב בארץ וגם בתפוצות. במהלך השנים עבר שינויים נוסח וקיצורים שחלקם נעשו בהסכמת אימבר עצמו. נוסח הבית השני שונה מ:

"עוד לא אבדה תקותינו
התקוה הנושנה
משוב לארץ אבותינו
לעיר בה דוד חנה"
ל:
"עוד לא אבדה תקותינו
התקוה בת שנות אלפיים
להיות עם חופשי בארצנו
ארץ ציון וירושלים"
והפיכתו לזמר בעל פזמון חוזר נעשה על ידי מורי בית הספר בראשון-לציון: דוד יודילוביץ', מרדכי לובמן, ישראל בלקינד ויהודה מטמן כהן.
השיר שהטיב לבטא את כמיהת עם ישראל לשוב לארצו הושר בקונגרסים הציוניים והיה עד מהרה להמנון הציוני. עם הקמת המדינה היה להמנון מדינת ישראל.

full tikva

 

עובדות אחרונות

  • מחרשת הברזל הראשונה בארץ ישראל
  • זכות בחירה לנשים במושבה
  • בית העם העברי הראשון
  • גן הילדים העברי הראשון
  • תזמורת עברית ראשונה
  • קרן קימת הראשונה לציון
  • התקוה נולדה בראשון לציון
  • הרצל ביקר במושבה ראשון לציון 1898
  • בית הספר העברי הראשון
  • הדגל נתפר והונף לראשונה בראשון לציון
משפחה

אלבום המשפחות

אלבום המשפחות מתעד את כל מי שחיו ופעלו בשישים שנותיה וכ"ו  - שנים  1940-1882... וכן הלאה... … לאלבום

לוגו ישראל נגלית לעין

ישראל נגלית לעין

ישראל נגלית לעין הוא מיזם קהילתי לתיעוד, לגיבוי ולהצלה של תמונות המדינה, הארץ ותושביה. מטרותיו - לחזק את השותפות של תושבים מכל שדרות הציבור בסיפור המורשת הישראלי לדורותיו. … המשך

לוגו הפורטל

אוסף המוזאון בפורטל המוזאונים

… המשך

  • ראשי
  • בלוג
  • צור קשר
  • עמותת ידידים
  • אוסף המוזאון בפורטל המוזאונים

© 2023 מוזאון ראשון לציון· Powered by Jetweb ·