תרנ"ז/תרנ"ח, 1897/8 – נחנך בית העם העברי הראשון – משכן לוועד המושבה, לאורקסטרה ולספרייה
בית העם הוקם ביוזמת איכרי המושבה ומכספם הם. המבנה נועד לשמש "בית לעדה, ספריה וסכה לתזמורת". הבית הוקדש לברון ולברונית דה רוטשילד, מיטיביה של ראשון-לציון. על הנחת אבן הפינה ועל חנוכת הבית נכתב:
"ביום השלישי אחר הצהריים חגגנו חג הנחת אבן הפנה לבית הספרים, הוא גם בית-העם, גם בית לתזמורת."
מיכל פוחצ'בסקי, כ"ג סיון תרנ"ו, 1896
"חוגגים פתיחת בית העם ובית הספרים וממעל לפתח בית העם קבעו אבן שיש ועליה חרותים:
בית עם ראשון-לציון
מקדש
להנדיב ולהנדיבה
ברון בנימין ברונה אדלאידה
די
רוטשילד
אדר אתתכ"ט, תרנ"ח
אהרון מרדכי פרימן, תרנ"ח, 1898
הבית היה למרכז חיי התרבות והציבור של ראשון-לציון ושל מושבות הסביבה. נערכו בו אסיפות כלליות, ערבי קריאה, נשפים, הרצאות, קונצרטים של האורקסטרה ומחזות תיאטרון. מעל במת בית העם נשאו דברים: דר' בנימין זאב הרצל (1898), הברון אדמונד דה רוטשילד (1899), המושל התורכי ג'מאל פאשה (1915), פרופ' אלברט איינשטיין (1925) ועוד רבים וטובים. בבית העם התקיימו אסיפות הייסוד של "איחוד מושבות יהודה והגליל" (1901) ושל "אגודת הכורמים" (1906).
מרתף בית העם שימש משכן לעולי תימן שהגיעו למושבה בשנת 1909. בשנים 1939-1936 שכנה במרתף תחנת הנוטרים של משטרת היישובים העבריים.
