שחזור הכתה בבית הספר העברי הראשון "חביב"
בראשון-לציון נוסד בית הספר העברי הראשון בארץ ובעולם שהחל לפעול כבר בשנת 1887/8 ופועל עד היום בשכנות למוזאון. מרדכי לובמן מנהל בית הספר והמורה דוד יודילוביץ' הנהיגו את לימוד כל המקצועות בשפה העברית, "עברית בעברית".
בתצוגת הכיתה, ניתנת למבקרים ההזדמנות לחוש את חוויית הלימוד בבית הספר העברי בשלהי המאה ה-19 וללמוד "עברית בעברית" מפי המורה כאשר הם חובשים לראשם תרבוש וחוגרים סינר שחור כדרך הימים ההם. גם רהיטי הכיתה צבועים כולם בשחור. מסורת זו שהגיעה מאירופה, מקורה באמצעי הכתיבה של אותם ימים-הדיו והקולמוס שאת כתמיהם לא ניתן היה להסיר בכביסה.
מייסדי המושבה וראשוניה היו מודעים לצורך בהחייאת השפה והתרבות העברית על מנת ליצור יהודי מסוג חדש, יהודי היושב בארץ ישראל, עובד את אדמתה, קשור אל נופיה ואל עברה ההיסטורי ומדבר בשפת התנ"ך היא עברית. דמות היהודי החדש נוצקה אל תוך החינוך העברי שתפס מקום חשוב בהווייתם. נס תחייתה של השפה העברית קם והיה בראשון-לציון בתנאים בהם הילדים לא דיברו בעברית, לא היו ספרי לימוד עבריים למקצועות השונים והשפה העברית הייתה חסרה מילים רבות. אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית, היה מעורב ביצירת החינוך העברי במושבה וחידש מילים עבור בית הספר. מכאן יצאה הבשורה אל שאר המושבות העבריות בארץ ישראל. במהלך העשורים הבאים הפך החינוך העברי לעובדה והשפה העברית הייתה לשפה חיה ומדוברת. עם הקמתה של מדינת ישראל היה זה אך טבעי שהשפה העברית תוכרז כשפה הרשמית של מדינת ישראל.
על בית הספר העברי הראשון נכתב בעיתון "הצבי" בשנת תרמ"ח, 1888: "בשעת הלימוד לא תשמע בבית הספר כל לשון אחרת זולתי עברית. מעת לעת יוליכו המלמדים את תלמידיהם לטייל עד ואדי חנין… ומה נעים היה המחזה בשבת הילדים יחדיו וישחקו במשחקי ילדים,…וישתעשעו ויריבו ויהתלו, וכל זה בלשון עברית. בעת הטיול יבארו המלמדים להתלמידים שמות כל אשר תראינה עיניהם בלשון עברית: הר, בקעה, גבעה, נחל, מישור, וכדומה , וגם שמות העשים והצמחים והזוחלים וכו'." ("הצבי", גליון כ"ג, כ"ב סיון תרמ"ח, 1888)
