יום כביסה במושבה, כלי בית ואמצעי אנרגיה
בתצוגת יום כביסה במושבה כלי כביסה שונים המספרים את סיפורו של יום הכביסה.
אחת לשבועיים או אחת לחודש ערכה כל עקרת בית "יום כביסה". בשל המלאכה הקשה נשכרה לעתים כובסת מקצועית אשר הייתה מגיעה בכל יום לבית אחר ומכבסת את בגדי בני הבית. עם שחר הודלקה האש מתחת לדוד הנחושת הגדול והוחל בהרתחת הלבנים במים ובפתיתי סבון. לאחר שרתחו רתוח היטב, לשם צחות והסרת כתמים, הוצאו הכבסים מן הדוד הרותח בעזרת מלקחי עץ או סתם מקל, אל הגיגית (הפיילה) המלאה במים קרים. בגיגית שפשפו את הכבסים על גבי הכסכסת "קרש הכביסה". לאחר מכן נטבלו הכבסים בעמילן וב"כחול כביסה" (חומר כחול המשווה לכבסים בוהק לבן וצח), נסחטו היטב ונתלו לייבוש. עם ערב הגיעה עת הגיהוץ במגהץ פחמים או במגהץ שבקרביו הונח מטיל ברזל מלובן.
בתצוגה "סבון כביסה" מתוצרת בית החרושת "שרף" אשר נוסד בראשון-לציון בשנת 1934 .
עוד בחדר זה, תצוגה של כלי מאור, חימום ועבודה הפועלים בעזרת נפט ולצדם כלי מוכר הנפט.
כמו כן מוצגים כלי מטבח מיוחדים כגון: מחבצה, מכונת גלידה, קולה קפה ועוד.
