התערוכה מציגה את הסיפור יוצא הדופן והבלתי ידוע על מערכת הקשרים המיוחדת של בן יהודה ואנשי המושבה ראשון-לציון ואת תרומתה לתחיית השפה העברית.
במרכז התערוכה מתעורר לחיים הסלון של בן יהודה על רהיטיו הדמשקאיים ומבקריו המייצגים יחדיו את הפן האסתטי ואת המסרים הערכיים שאליהם נחשפו באי "הסלון הלאומי-תרבותי" שהונהג בבית בן יהודה בירושלים. אל "הסלון" שזכה לעידון ולטיפוח על ידי חמדה בן יהודה, עלו לרגל משכילים ושוחרי התחייה הלאומית וחידוש השפה העברית ובתוכם אנשי ראשון-לציון. רהיטי הסלון הושאלו למוזאון ראשון-לציון על ידי האקדמיה ללשון העברית.
הקשר הערכי בין בן יהודה לבין אנשי ראשון-לציון התבטא בפעילות משותפת למען הטמעת השפה העברית כשפה השלטת בבית הספר העברי הראשון בעולם, שנוסד במושבה בשנת 1887/8, וביוזמות נוספות בתחום תחיית הלשון העברית. ראשון לציון הייתה המעבדה שבה נערך הניסיון המשמעותי הראשון בהנחלת השפה העברית כשפת דיבור יום-יומית. לצד אלו, ניתן ביטוי בתערוכה לקשרים האישיים ולידידות האמיצה שנרקמה בין בן יהודה ובני ביתו לבין אנשי ראשון לציון ובראשם דוד יודילוביץ', המורה העברי הראשון בבית הספר של המושבה.
