ברחוב הפורצים בראשל"צ נמצא "גן הי"א" לזכרם של: מיכאל אברמוב – יחיאל דנציגר קורן – צבי היין – יואל ויזלטיר – זכריה טביב – בנימין מזרחי – יעקב מימון – יוסף עוקשי – אברהם פלדקליין – פנחס קאופמן ואליעזר רוזנמן ז"ל.
ב-9 בינואר 1948 נפלו האחד עשר, בני ראשון, שהיו חיילי חטיבת גבעתי בקרב עם ערבים משבט ערב סוכריר, שבאו מהכפר אבו סוירה , ליד גן יבנה.
הבריטים החזירו למושבה אחת עשרה גופות מושחתות, של הנופלים. כנקמה התקיף כוח של החטיבה את הכפר אבו סווירה במטרה להרוג את גבריו ולפוצץ את בתיו אך הסתפק בפיצוץ בתים משום שהבריטים הזהירו את התושבים שנטשו את הכפר, לפני ההתקפה הישראלית.
את סיפור המעשה אני מביא, בעזרת מיידע שליקטתי בוויקיפדיה וברשת:
התחבורה למושבות ראשון לציון, נס ציונה, רחובות ודרומה הייתה נתונה להתנכלויות בלתי פוסקות מצד הכפרים הערביים יאזור ובית דג'ן. הדרך לדרום עברה במסלול שהוכשר לירושלים ממקווה ישראל עד רחובות ודרומה, ליד כפרים ערביים מהם יצאו מתנכלים לנוסעים בכביש.
גדוד 52 של חטיבת גבעתי בפיקודו של יעקב פרי (פרולוב) הקים בסיס אימונים במושבה גן יבנה.
ב-9 בינואר 1948 יצאו מגן יבנה שתי כיתות שמנו 25 חיילים, מראשל"צ, מגדוד מס. 2 של החי"ש, לסיור בשטח ממערב לכביש ולמסילת הרכבת, העוברת שם. החיילים היו מגויסים צעירים ללא ניסיון צבאי. מפקדם החליט להסתפק בשני אקדחים ושני רימונים בלבד כי חשש לשאת רובים שאינם ניתנים להחבאה מהירה בזמן חיפוש על ידי הבריטים.
ב-10 בינואר 1948, הובאו לגן יבנה על ידי הצבא הבריטי גופותיהם של הנרצחים. כל הגופות היו עירומות, מושחתות ומרוסקות איברים. הם נקברו בקבר אחים בבית הקברות בראשון לציון.
מפקד החטיבה, המזועזע, שמעון אבידן, הורה למפקד גדוד 52 להכין פעולת תגמול גדולה, במטרה להרוס את הכפר אבו סווירה ולהרוג את תושביו, הגברים.
ב-25 בינואר 1948, בלילה, יצא הכוח מקבוצת יבנה ופרץ לכפר תוך יריות וזריקת רימונים. הם לא נתקלו בכל תגובה, מפני שתושבי הכפר, שהוזהרו על ידי הבריטים, נטשו את הכפר וברחו לחולות שפת הים.
בשטח היו ערבים מהשבט ערב סוכריר מהכפר אבו סווירה שעל גדות ואדי סוכריר – נחל לכיש. שני ערבים פקדו על החיילים להרים ידיים. הם נכנעו ושלושה הובלו כשבויים לכיוון הכפר אבו סווירה שם נרצחו באכזריות. האחרים החליטו לברוח והתפזרו בשטח. כמה מהבורחים הצליחו להגיע למסילת הרכבת ועצרו, בגלל מעבר רכבת. פרשים, על סוסים ירו עליהם ופגעו בחלקם מבין 25 החיילים הצליחו לחזור רק 14.
11 נרצחו, באכזריות.
על אדמות אבו סווירה הוקמו היישובים ניר גלים ובני דרום.
אחד עשר ההרוגים באירוע זה הונצחו במספר אתרים:
באשדוד, בפארק בן-גוריון, הוקמה האנדרטה לנופלים. מעל שמות הנופלים כתוב: העובר כאן זכור! אנו פתחנו את השער לנצחון, על גופותנו נסלל הנתיב לנמל אשדוד
בראשון לציון ברח' הפורצים, נמצא "גן הי"א" ובו אנדרטה לזכרם.
בראשון לציון ישנו רחוב האחד עשר.
בראשון לציון קיים מועדון שחמט על שם אחד הנופלים – אברהם פלדקליין, שהיה שחמטאי מחונן.
בגן יבנה נמצאת חורשה לזכר י"א הנופלים (חורשת הי"א).
בעיר צפת ישנו רחוב הנקרא על שמם – רחוב האחד עשר
שורת 11 הקברים, של הנופלים, בבית הקברות, הם בין הקברים הראשונים שנכרו בבית הקברות הצבאי בראשון.
