מוזאון ראשון לציון

אתר מורשת לאומית

מוזאון לתולדות ראשון לציון

  • כתובת
  • שעות פתיחה
  • צור קשר
  • Facebook
  • YouTube
כאן הכל התחיל
  • מידע למבקר
    • דבר המנהלת
    • צוות המוזאון
    • אודות המוזאון
    • שעות פתיחה
    • כתובת
    • מפה
  • שביל ראשונים
  • תערוכות
    • תערוכות קבועות
    • תערוכות מתחלפות
    • תערוכות שננעלו
  • הדרכה
    • לכל המשפחה
      • סיורים
    • מבוגרים
    • סיורים למערכת החינוך
      • גן חובה
      • כיתה א'
      • כיתה ב'
      • כיתה ג'
      • כיתה ד'
      • כיתה ה'
      • כיתה ו'
      • חטיבת ביניים
      • חטיבה עליונה
  • ארכיון היסטורי ואוסף המוזאון
    • אוסף המוזיאון
    • הארכיון ההיסטורי
    • מחקרים
    • פרסומים
      • קטלוגים
      • עלוני עמותת הידידים
      • פרסומי ארכיון
      • פרסומי מרכז חינוך
      • חוברות מידע
  • גלריית תמונות
  • בלוג
  • אירועים
  • ראשי
  • ימי גיבוש לחברות באתר המורשת הלאומית
  • צור קשר

רגע של היסטוריה

ראשון-לציון, בכורת מושבות העלייה הראשונה
ותרומתה לגיבוש הזהות הלאומית של הישוב המתחדש
בארץ-ישראל

הקמת ראשון-לציון, בכורת מושבות העלייה הראשונה, הייתה ראשיתו של מפעל התיישבות רחב ממדים של בני העלייה הראשונה, אשר הקימו בין השנים 1882 ו-1904 שלושים מושבות ומספר חוות חקלאיות. בשני מקרים חברו אנשי העלייה הראשונה לניסיונות התיישבות של בני היישוב הישן אשר לא עלו יפה: בפתח תקוה ובגיא אוני.

עלייה זו הושפעה מתהליכים שהתרחשו באירופה במהלך המאה ה-19: הצלחת התנועות הלאומיות באירופה, האכזבה מכישלון האמנסיפציה ומרוחות האנטישמיות המודרנית, מצבם הכללי הרע של היהודים במזרח אירופה, ופרעות "סופות בנגב" אשר פרצו באוקראינה ובדרום רוסיה בשנת 1881. כל אלה, יחד עם הכמיהה המתמדת לציון, עוררו אצל מיעוט מקרב היהודים התארגנויות מקומיות ב"אגודות למען יישוב ארץ ישראל" וכן כינוסים כגון ועידת פוקשאן (1881) וועידת קאטוביץ (1884).

ראשון-לציון קמה מתוך חזון שביטא את צרכי הקיום הלאומיים הבסיסיים ביותר. תמצית חזונם של מייסדי המושבה, כפי שנרשם באחד ממכתבי ייפוי-הכוח אשר ניתנו בידי זלמן דוד ליבונטין, ראש קבוצת המייסדים, בטרם עלה ארצה (פברואר 1882), הייתה: "לצאת לארץ-ישראל ת"ו ולייסד שם קאלאניע [מושבה] מעובדי אדמה בכספנו אשר בידנו"
מכתב ייפוי כוח של האגודה ליישוב ארץ ישראל בקרמנצ'וג, אוקראינה. בתוך: ד. יודילוביץ', עורך, "ראשון-לציון התרמ"ב-התש"א", ראשון-לציון, 1941 , עמ' 24.

בו בחודשרגע של היסטוריה1 עלה זלמן דוד ליבונטין לארץ-ישראל ובכ"ח באדר תרמ"ב, 19 במרס 1882, הקים ביפו יחד עם יוסף פינברג את "ועד חלוצי יסוד המעלה". מטרת הוועד הייתה לסייע לעולים אשר זה מקרוב באו לרכוש אדמה ולהתיישב בארץ ישראל. כמו כן שאף הוועד להוות גוף שימלא תפקיד מרכזי בכל הנוגע ליישוב ארץ-ישראל. בספר התקנות של המושבה אשר נכתב ביפו עוד בטרם הוקמה נרשם:
"מטרת מיסדי המושבה להיטיב את המצב החומרי והמוסרי של בני העדה והיו למופת לאחינו בני ישראל הבאים להאחז באה"ק, לעורר לבות עמנו לישוב א"י ובנין הריסת הלאום, ולעזור בכל יכלתם למיסדי מושבות אחרות בעצה ובפועל". עוד כתבו בספר התקנות: "חברי המושבה מחויבים לעבוד בכל לבבם ובכל נפשם לטובת רעיון ישוב א"י, ולהתהלך לרוח תורתנו ולאום ישראל"
ספר התקנות להמושבה "ראשון לציון", יפו, תרמ"ב, 1882, בתוך: א.מ. פרימן, ספר היובל לקורות המושבה ראשון-לציון, תרס"ז.

 

בי"ג בתמוז תרמ"ב, 30 ביוני 1882, רכש הוועד את אדמות "עיון קרא", כ-3000 דונם של אדמת בור ללא מקור מים חיים, עליהם קמה המושבה ביום ט"ו באב תרמ"ב, 31 ביולי 1882. השם ראשון-לציון נגזר מתוך הפסוק: "ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן"
ישעיהו מ"א כ"ז.

עם הקמת המושבה פסק "ועד חלוצי יסוד המעלה" מפעילותו. יושב הראש, זלמן דוד ליבונטין היה ליושב ראש ועד המושרגע של היסטוריה2בה בעוד מאמציהם של אנשי הועד, שהיו למתיישבי ראשון-לציון, הופנו באותה עת למלאכת הקמת המושבה.

שבע עשרה משפחות המייסדים של ראשון-לציון תקעו יתד בראש גבעה גבוהה ושוממה במרכז נחלת האדמה אשר להם. אוהלים וצריפים ראשונים צצו בראש גבעת המושבה (כיום, כיכר המייסדים). אדמת הבור של ראשון-לציון נחרשה ונזרעה, וגם כרמים ראשונים ניטעו בה. מייסדי המושבה נאלצו להתמודד עם שלטון עות'ומאני עוין ועם תנאי כלכלה כושלים. על אלה נוספו חוסר בידע ובניסיון חקלאיים, ואי וודאות באשר לעניין המים. כחודשיים לאחר הקמתה נרתם לעזרת המושבה הברון אדמונד דה רוטשילד,
"הנדיב הידוע".

סכום הכסף הראשון שהעביר למושבה נועד למציאת המים ולסיוע למשפחות דלות אמצעים שהיו במושבה. ביוזמת הברון רוטשילד הגיעה למושבה גם קבוצת אנשי ביל"ו (ר"ת: "בית יעקב לכו ונלכה") על מנת להיות פועלים לתועלת הציבור. שבעה חודשים של ציפייה וצמא חלפו עד אשר עלתה מתחתית באר המושבה הקריאה "מצאנו מים!" (ט"ז אדר א', תרמ"ג, 23 בפברואר 1883). קריאה זו נחקקה לזיכרון עולם על גבי סמל העיר ראשון-לציון. המושבה לא קפאה על שמריה, את מקומם של מבני הארעי תפסו עד מהרה בתי כורכר, מקורים בגגות רעפים אדומים, ומוקפים חצרות מוריקות ושוקקות בעלי-חיים.

על אף הקשיים המרובים, ובעזרתו של הברון רוטשילד, הצליחה המושבה לשרוד ולהתפתח הן מן הבחינה החומרית והן מן הבחינה הרוחנית. שמונה עשרה שנים תמך הברון במושבה ראשון-לציון, סייע בפיתוח החקלאות, הקים בנייני ציבור ובנה את היקב הגדול (1888/9) – פאר השכלול והטכנולוגיה, מפעל אשר היווה עוגן כלכלי לראשון-לציון ולמושבות הסביבה. בעקבות מייסדי ראשון לציון שעלו ממדינות מזרח אירופה, נקבצו ובאו עולים נוספים מארצות המזרח והמערב.
להרחבה בנושא לחץ כאן.

חלוציות וראשוניות

רגע של היסטוריה3בראשון-לציון הונחו אבני היסוד לקיום העם בארצו המתחדשת. בקרב אנשי המושבה היו אנשי מעשה ואנשי רוח, שהיו מודעים להיותם חלוצים המתווים את הדרך לבאים אחריהם. פעילותם במושבה לא התמקדה רק במעשה היישוב גופו. הם ידעו כי אין די ברכישת הקרקע ובעבודת האדמה כדי לשחרר את עם-ישראל מסממני הגלות. הם תרמו תרומה רבת משמעות לתחיית השפה העברית, לפיתוח תרבות עברית ייחודית, וליצירת ערכים וסמלים לאומיים חשובים.
בראשון-לציון נוצרה מחרשת הברזל הראשונה בארץ-ישראל על ידי נפח המושבה, יצחק לייב טופורובסקי (1883). כאן הונף לראשונה בעולם דגל כחול לבן עם מגן דוד, שנוצר על ידי ישראל בלקינד ופאני מאירוביץ' (1885). כאן גם הוקמו בית הספר (1887-8) וגן הילדים (1898) העבריים הראשונים בעולם. בראשון-לציון התאימו מנגינה למילות "התקווה" (1888), נוסדה "קרן קיימת" הראשונה לציון (1889), ולראשונה ניגנה תזמורת עברית (1895). כאן הוקם בית העם העברי הראשון (1898), ובפעם הראשונה בארץ ישראל ניתנה לנשים זכות בחירה (1919). ראשת העיר הראשונה במדינת ישראל עמדה בראשות ראשון-לציון (חנה לוין, 1956).

משפחה

אלבום המשפחות

אלבום המשפחות מתעד את כל מי שחיו ופעלו בשישים שנותיה וכ"ו  - שנים  1940-1882... וכן הלאה... … לאלבום

לוגו ישראל נגלית לעין

ישראל נגלית לעין

ישראל נגלית לעין הוא מיזם קהילתי לתיעוד, לגיבוי ולהצלה של תמונות המדינה, הארץ ותושביה. מטרותיו - לחזק את השותפות של תושבים מכל שדרות הציבור בסיפור המורשת הישראלי לדורותיו. … המשך

לוגו הפורטל

אוסף המוזאון בפורטל המוזאונים

… המשך

  • ראשי
  • בלוג
  • צור קשר
  • עמותת ידידים
  • אוסף המוזאון בפורטל המוזאונים
  • מדיניות פרטיות

© 2026 מוזאון ראשון לציון· Powered by Jetweb ·