מוזאון ראשון לציון

אתר מורשת לאומית

מוזאון לתולדות ראשון לציון

  • כתובת
  • שעות פתיחה
  • צור קשר
  • Facebook
  • YouTube
כאן הכל התחיל
  • מידע למבקר
    • דבר המנהלת
    • צוות המוזאון
    • אודות המוזאון
    • שעות פתיחה
    • כתובת
    • מפה
  • שביל ראשונים
  • תערוכות
    • תערוכות קבועות
    • תערוכות מתחלפות
    • תערוכות שננעלו
  • הדרכה
    • לכל המשפחה
      • סיורים
    • מבוגרים
    • סיורים למערכת החינוך
      • גן חובה
      • כיתה א'
      • כיתה ב'
      • כיתה ג'
      • כיתה ד'
      • כיתה ה'
      • כיתה ו'
      • חטיבת ביניים
      • חטיבה עליונה
  • ארכיון היסטורי ואוסף המוזאון
    • אוסף המוזיאון
    • הארכיון ההיסטורי
    • מחקרים
    • פרסומים
      • קטלוגים
      • עלוני עמותת הידידים
      • פרסומי ארכיון
      • פרסומי מרכז חינוך
      • חוברות מידע
  • גלריית תמונות
  • בלוג
  • אירועים
  • ראשי
  • ימי גיבוש לחברות באתר המורשת הלאומית
  • צור קשר

מכתב מעולם האמת

על ידי ציפי גוזז

בזמן ביקורו הראשון של רושילד בארץ ישראל בשנת 1887, הוא הגיע לראשון לציון כדי להיפגש עם איכריה. באולם ישבו שתי קבוצות – בעלי בריתה של הפקידות מצד אחד, והמורדים ובראשם מנהיגם יוסף פיינברג  מצד שני.פיינברג, כימאי במקצועו, עלה לארץ ישראל בשנת 1882, והיה בין אנשי הוועד שרכשו קרקעות דרומית ליפו, עליהן הוקמה ראשון לציון.כשהחמיר המצב הכלכלי ביישוב הקטן, החליטה האסיפה הכללית של המתיישבים לשלוח את יוסף לאירופה לחפש מקורות עזרה. בפריס התקיימה פגישה גורלית עם הברון אדמונד דה רוטשילד.פיינברג הרשים את הברון בצרפתית שבפיו ובחזותו האירופאית. הברון הקציב סכום של 30 אלף פראנק לחפירת באר בישוב, ולעזרה למשפחות עניות.משטר הפקידות שהנהיג הברון רוטשילד במושבות ארץ ישראל, העיב על הקשרים עם המתיישבים החדשים: אמנם בעיותיהם הכלכליות נפתרו בעזרת נדיבתו, אולם מצד שני הם הבינו כי הפכו לשבויים בידיהם של פקידי הברון.באביב 1887, תוך כדי ביקורו בירושלים, נודע לברון רוטשילד כי בראשון לציון, המושבה הראשונה לה נרתם לעזור בארץ ישראל, פרץ מרד נגד אחד מפקידיו, יהושע אוסוביצקי, אשר בשיא המאבק נגד חלק מהמתיישבים המתנגדים למדיניותו ירה באקדחו באוויר כאשר מיכאל הלפרין וכמה מחבריו פרצו במחאה למשרדו ואף הזעיק את משטרת יפו, מעשה שלא ייעשה באותם ימים – לערב שוטרים תורכיים בסכסוך פנימי באחת המושבות.מיד בתום ביקורו בירושלים, מיהר הברון לבקר בראשון לציון. הופעתו בחצות הלילה הייתה דרמטית במיוחד. התושבים המתינו לו בחשש. חרדת קודש אחזה בקהל כאשר נכנס הברון לפגישה המוזרה. האיכרים עמדו לכבודו והסירו את כובעיהם. הברון עמד מולם, קד להם קלות, הסיר את כובעו ואמר להם: "לכו לישון, נדבר מחר."למחרת התאספו כולם באולם. באולם ישבו שתי קבוצות – בעלי בריתה של הפקידות מצד אחד, והמורדים ובראשם מנהיגם יוסף פיינברג  מצד שני.הברון נזף בהם על התנהגותם ועל הגמול שהם גומלים לנדיבותו. אל יוסף פיינברג ששיכנע אותו לתמוך במושבה הוא פנה באופן ישיר ובוטה, והאשים אותו בהתדרדרות המצב. "מכור נחלתך וצא מכאן!" הוא ציווה עליו. יוסף הסביר לברון באומץ לב, כי כל עושרו לא יספיק כדי לגרום לו למכור את ביתו. "אם כך," הטיח בו רוטשילד, "אתה חשוב בעיני כמת!"כעבור זמן קצר הגיעה אל הברון איגרת מיוסף פיינברג. "מכתב מעולם האמת" הוא כתב בראש העמוד."עליתי לשמים," הוא סיפר בפתח דבריו, "והתייצבתי בפני מלאכי עליון, שלא רצו לקבלני בטענה כי אני חי. הצהרתי בפניהם כי הברון רוטשילד רואה בי מת. המלאכים השיבו לי: אפילו לברון רוטשילד אין הזכות לקבוע מי חי ומי מת."המכתב הצליח במקום בו לא הצליחו הויכוחים והטענות, והברון חזר בו מן האיום לסלק את יוסף פיינברג מביתו. אך אט אט הרגיש יוסף כי מעמדו בקרב המתיישבים הולך ונחלש, והוא מכר את נחלתו ועבר ללוד שם היה שותף בהפעלת בית בד. זמן קצר אחר כך ניסה להתפרנס מעבודה כעגלון ,אך גם זה לא צלח בידו. לבסוף הגיע ליפו ופתח בית מרקחת פרטית. בשנת 1902, חש לא בטוב ויצא לנוח ביריחו שם מצא את מותו, בודד ועזוב.

Filed Under: סיפורים מהארכיון

  • על המוזאון
  • דבר המנהלת
  • צוות המוזאון
  • מחקרים
  • פרסומים
  • עמותת ידידים
משפחה

אלבום המשפחות

אלבום המשפחות מתעד את כל מי שחיו ופעלו בשישים שנותיה וכ"ו  - שנים  1940-1882... וכן הלאה... … לאלבום

לוגו ישראל נגלית לעין

ישראל נגלית לעין

ישראל נגלית לעין הוא מיזם קהילתי לתיעוד, לגיבוי ולהצלה של תמונות המדינה, הארץ ותושביה. מטרותיו - לחזק את השותפות של תושבים מכל שדרות הציבור בסיפור המורשת הישראלי לדורותיו. … המשך

לוגו הפורטל

אוסף המוזאון בפורטל המוזאונים

… המשך

  • ראשי
  • בלוג
  • צור קשר
  • עמותת ידידים
  • אוסף המוזאון בפורטל המוזאונים
  • מדיניות פרטיות

© 2026 מוזאון ראשון לציון· Powered by Jetweb ·