מוזאון ראשון לציון הקדיש בשנים האחרונות מאמצים רבים לחיפוש כתב היד המקורי המעיד על עיצובו והנפתו של דגל בצבעי הכחול והלבן עם מגן דוד. בסיוע הספרייה הלאומית נמצא כתב היד המקורי, המתאר את יצירתו והנפתו של הדגל כחול-לבן עם המגן דוד הראשון בעולם בשנת 1885 בראשון לציון.
מדובר במכתב ברוסית שכתב יוצר ומעצב הדגל, ישראל בלקינד, לחברו זאב דובנוב ברוסיה. במכתב מסופר על שלבי עיצוב הדגל והנפתו בחגיגת מלאת שלוש שנים למושבה ראשון לציון שנערכה בט"ו באב תרמ"ה, 27 ביולי 1885.
שלושה ימים לפני יום העצמאות, התקיימה פגישה מרגשת בלשכת נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שבמהלכה קיבלו הנשיא ורעייתו שחזור של הדגל והעתק של כתב היד מידי מנהלת מוזאון ראשון לציון, נאוה קסלר, אוצרת המוזאון, יונה שפירא ואוצר אוסף ישראל בספרייה הלאומית, חזי עמיאור.
המכתב המדובר בן 24 העמודים הופקד בשעתו באוספי הספרייה הלאומית. אנשי מוזאון ראשון-לציון נחשפו אליו הודות לתהליך הדיגיטציה שמובילה הספרייה הלאומית, בסיוע אגף מורשת והנצחה במשרד ירושלים בראשות מר ראובן פינסקי. כעת יוכלו לקרוא ולעיין בו גם גולשים מכל רחבי תבל .
מסירת עותק של המכתב לצוות המוזיאון עוררה באנשיו התרגשות רבה שכן זוהי הוכחה ניצחת לעיצוב והנפת דגל כחול לבן עם מגן דוד לראשונה בעולם בראשון-לציון בט"ו באב תרמ"ה, 27 ביולי 1885. המוזיאון דאג לתרגם את המקור כדי לאמת את התרגום הידוע שפורסם בעבר. כעת ברור מעבר לכל ספק כי דגל כחול לבן הראשון בעולם היה עשוי מיריעת אריג לבנה שעליה נתפרו שני זוגות של פסי תכלת כדוגמת הטלית ומגן דוד באמצע וכפי שכתב ישראל בלקינד:
"ואני ופני מאירוביץ' היינו טרוחים בינתיים בעשיית דגל. וזו דמות הדגל, אשר עשינו: יריעת אריג לבנה, שתים-שתים רצועות של תכלת משני קצותיה, דוגמת הטלית שלנו, ומגן דוד של תכלת באמצע."
נאוה קסלר, מנהלת מוזיאון ראשון-לציון, אומרת כי מן הרגע שבו החלה את עבודתה במוזיאון ראשון-לציון לפני כחמש שנים, גמרה אומר שלא לנוח ולא לשקוט עד אשר יימצא המכתב המקורי.
יונה שפירא, אוצרת המוזיאון שערכה מחקר השוואתי נרחב בנושא הדגל של ראשון-לציון ואצרה את תצוגת הדגל המוצגת במוזיאון, אומרת כי במהלך הדורות התפתחו אתוסים שונים בדבר מקום הנפת דגל כחול לבן הראשון, דמותו, תאריכו ויוצריו. המכתב המקורי שנמצא כעת, מאשש את מחקרה ואת טענתה החד משמעית בדבר עיצובו והנפתו של דגל כחול לבן הראשון במושבה ראשון-לציון, 1885, כפי שנכתב במכתבו של בלקינד.


