פעם כשהיינו ילדים היינו מקבלים מההורים כל יום שישי מספר פרוטות ותורמים אותן בפתח עליון לתוך קופה קטנה שניצבה בפינת הגן או הכיתה. הייתה מצוירת עליה מפת המדינה, בצבע כחול על רקע לבן – קופת קרן קימת לישראל. היו עיצובים שונים של מפות וקופות. מדי חודש היה מגיע אדם עם תיק עור קטן ושופך לתוכו את המטבעות שמילאו את הקופה, כתרומה ולוקח אותן. לאן?
אף אחד לא סיפר לנו שאגודת קרן קימת לישראל הראשונה הוקמה דווקא בראשון לציון 12 שנים לפני שנוסדה קרן קימת עם הקופה, בה תרמנו מדי יום שישי.
תרצה חביב גרין, חקרה לעומק את נושא הקופה הראשונית ובשנת 1996הודפסה חוברת בה רוכז מחקרה. המחקר היה בחסות המכון לחקר תולדות קרן קימת לישראל, הקרקע ויישוב הארץ, ירושלים.
את המיידע המתומצת שאני מביא כאן לקחתי מחוברת שהודפסה ב2009 ביוזמת מוזיאון ראשון לציון, באדיבות סר ארתור גילברט. סר גילברט היה בניהם של בלה ואליעזר ברנשטיין , בעלי הווילה המפורסמת מרחוב ירושלים, הראשוני.
בשנת 1901, בקונגרס הציוני החמישי בבזל, נוסדה קרן קימת לישראל. מטרתה המוצהרת הייתה איסוף כספים לרכישת קרקעות בארץ ישראל.
מאז פעילה הקרן קימת לישראל . פעולותיה והישגיה הרבים כתובים ומתועדים. מסתבר שרק מעטים יודעים שקדמה לקרן קימת לישראל "קרן קימת" שנוסדה 12 שנים קודם לכן במושבה ראשון-לציון.
על כך אספר בכתבתי זו ובבקשה לא לשכוח, שראשון שלנו הייתה ראשונה בעוד מספר דברים חשובים הטבועים בהיסטוריה של עמינו.
קרן הקימת הראשונית הוקמה על ידי מספר אנשים מצומצם מראשון-לציון והסביבה. שאיפתם הייתה עזרה בגאולת אדמות ארץ ישראל ולעזרתם רצו שתעמוד הקרן שתאסוף כספים, לנושא.
ב 1889 המושבה ראשון-לציון בת 7 שנים, הייתה נתונה למרותו ולפיקוחו המחמיר של פקיד הברון. וועד המושבה חדל להתקיים על פי חוקי הפקידות. גם לאורחים אישיים בבתים אסור היה לשהות למעלה מ 48 שעות ללא "הרשאה בכתב מהאדון מנהל-המושבה".
אחדים מתושבי המושבה התמרדו ועזבו את המקום, השאר חתמו על התקנות הקשות ונשארו. למעשה, הם לא השלימו עם רוע הגזרות. בקיץ של אותה שנה, התאספו מספר אנשים מבני ראשון-לציון, ושכנותיה בצל השקמה העתיקה, על פסגת גבעת בית הקברות של המושבה, לישיבה סודית. "בחרנו מקום סתר זה מחוץ למושבה", מעיד דב חביב לובמן, "להתייעץ על צפונותינו ותכניותינו, מול הפקיד בלוך, שעינו בחנה את הליכות הצעירים המרדנים".
במקום זה חלמו האנשים את "חזון גאולת קרקע המולדת" והכריזו על הקמת קרן קימת, לפני הכרזתו של הרמן שפירא, בקונגרס הציוני בבזל, על הקמת קרן קימת לישראל .
הקרן קימת הראשונית הוכרזה כ 'אגודה'. באותם ימים הוקמו אגודות רבות בארץ. בראשון-לציון פעלו למעלה מעשרים אגודות. קו בולט משותף היה לאגודות, העשייה הציונית בארץ.
נקבעו תקנות מפורטות לקרן הקימת ונאספו כספים. לפי גרסתו של לובמן נאספו יותר מאלף פרנקים זהב. אחרים כתבו שנאספו כשלושת אלפים פרנק. הכספים הופקדו על שמו של יהודה ליב (ליאזן) בינשטוק, מורשה לא"י מטעם הוועד האודסאי של חובבי ציון וראש הוועד הפועל שלהם, בבנק הצרפתי "קרדיט ליאנה" ביפו. בשנת 1894, נפטר בינשטוק מבלי להשאיר יורשים חוקיים ועל פי חוקי תורכיה לא יכל הבנק לשלם את הכספים לאיש והפיקדון נשאר בבנק.
מה עלה בסופה של קרן קימת הראשונית ? האם התפרקה כתוצאה ממותו של מפקיד הכספים ומבלי שהייתה אפשרות להשתמש בכסף שנאסף ?
לובמן כתב בשנת 1926: "הכסף הלך לטמיון מפני שלא היו כאן יורשים חוקיים". משתמע מהדברים האלה שזה היה סופה של האגודה וגם לא נמצאו עדויות שיצביעו על המשך הפעילות אחרי שנת 1894.
העדות המוקדמת ביותר לקיומה של 'קרן קימת' בראשון-לציון מופיעה במסמך הכתוב בכתב ידו של יודילוביץ. כותרתו: "זיכרון דברים לקרן-הקימת של ראשון-לציון בתרמ"ט". תוכנו של המסמך עוסק באספה שהתקיימה בתשעה באב בערב, התרמ"ט, 1889. הנאספים הם "מחברי האגודה 'קרן קימת' בראשון-לציון" והיא מתקיימת בבית אחד החברים. נוכחים באספה שבעה חברים ואילו חברים נוספים שהיו אמורים להגיע לא באו. מנוסח זה אפשר להניח שלא הייתה זו אספת היסוד אלא אספת המשך. בגלל העדרם של חלק מהחברים, נקבעה אספה נוספת לאחר שבוע ובה עתידות היו להתקבל החלטות בכל פורום שיהיה. כידוע מקום ייסודה של קרן קימת הראשונית בישיבה הראשונה היה מתחת לשקמה, על הגבעה.
יודילוביץ תיעד בספרו בין השאר:
א. "על השם 'קרן קימת' הכריז דוב לובמן, ובפה אחד הסכימו כולם".
ב. "את ספר התקנות ל'קרן הקימת' חבר דוד יודילוביץ'"
במכתב שנשלח לויסוצקי מוזכר: חברי הוועד הם זיברג, רומנוב ואיזנברג. המזכיר: יהודה גרזובסקי.
ויהודה גרזובסקי, בזיכרונותיו, מדבר על הגזבר דוד ויסמן, "היחידי בראשון-לציון שהיה לו קושאן על שמו ולא היה תלוי בדעת הפקידות" .
ספר התקנות לחברת קרן קימת נכתב על ידי דוד יודילוביץ. במסמך לא מוזכר תאריך. מעדות יהודה גור (גרזובסקי), ניתן ללמוד שהתקנות נחתמו "ביום ראש חודש מנחם אב, תת"ך לחורבן" היא. שנת התרמ"ט, 1889.
'ספר התקנות' הייתה חוברת קטנה ודקה ובה ארבעה פרקים ושמונה סעיפים. החוברת כתובה בעברית בסגנון תנ"כי .אנשי ראשון לציון נודעו במלחמתם העיקשת למען השפה העברית והם ניהלו את כל הפרוטוקולים והרישומים הרשמיים בשפה העברית.
הפרק הראשון בחוברת מוקדש לשמה של החברה ולמטרתה. השם, נאמר בסעיף הראשון נובע מתוך המטרה: "קרן קימת" לעם ישראל בארץ ישראל.
בסעיף השני מדובר שהכספים אשר ייאספו יוקדשו לחיזוק היישוב העברי בארץ . בסעיף זה מוגדרים הכללים הכספיים: הסכום ההתחלתי הדרוש הוא מאה אלף פרנקים לפחות. הכסף יישמר בשטרות נושאי ריבית באחד הבנקים "הבטוחים". כפי שהוזכר למעלה, בסופו של דבר הכסף שהופקד בבנק, נשאר שם…
ראוי לציין שהחברה נוסדה לזכר "מחצית שקל הקדש". לאמור, לזכר המנהג שהיה קיים בימי בית ראשון ובית שני לתרום לבית המקדש מחצית השקל לגולגולת. תרומת החברים החודשית הייתה על סך מחצית השקל – חצי מג'ידי טורקי או שני פראנקים וחצי.
כוונות טובות היו למייסדים, אבל הם נקטעו מהר ללא השלמתן.
זהו בקיצור סיפור פעילות קרן קימת לישראל, הראשונה, שנוסדה במושבה ראשון לציון, עם מטרות מוגדרות ומתועדות.
