נשות מייסדי ראשון לציון, נשות העלייה הראשונה, לא היו שותפות למהלך האידיאולוגי בו לקחו חלק הגברים לפני העלייה ארצה ואחריה. הן הצטרפו לבעליהן מרצון או מאונס. האישה נותרה במעמדה המסורתי והצגת פעילותה הייתה משנית ומוגבלת. הגבר נתפס כראש בית אב הנושא באחריות לכל המתרחש במשפחה, הוא החלוץ והמתיישב וכך זה בא לידי ביטוי במקורות ההיסטוריים, אך מינדל אייזנבנד אשת המייסד לוי יצחק ידעה להביע את דעתה בחריפות ונחרצות. לוי יצחק עזב את המושבה עם משפחתו בשנת 1887 לאחר שנטל חלק במרד שפרץ בשנת 1887 נגד פקידות הברון.המשפחה חזרה למושבה ובשנת 1889 לוי יצחק נפטר ונקבר בחיפה. מינדל עקרה עם שמונת ילדיהם לפריס ובזמן שהותה שם ,שלח לה אהרון מרדכי פריימן המייסד את הכרך הראשון ספרו " ספר היובל לקורות המושבה ראשון לציון " שיצא לאור בשנת 1907. מינדל כתבה לו מכתב ביקורת ביידיש על הספר [ערוך]: " ידידי החשוב מאוד מר פריימן ואשתו הנערצת מאוד. את מכתבך כמו כן את ספרך קיבלתי. שמחנו לקרא כי אתה ומשפחתך האהובה בריאים. סלח לי מר פריימן שאני כאישה מרשה לי לעורר את תשומת לבך ששכחת להזכיר ביצירתך את האנשים שעמלו ועזרו לייסד את ראשון לציון, אך לדאבוני הם אינם בחיים. אני סבורה כי לא שכחת שהכורם הראשון היה האדון איזנבנד. הוא, שהשקיע את כספו שלו עוד לפני הברון רוטשילד.בודאי אתה זוכר שהבית הראשון וחנוכת הבית הראשונה הייתה אצל אדון אייזנבנד. התנור הראשון לאפיית לחם היה של אייזנבנד והמתיישבים נעזרו בו ללא תשלום. מי היא האישה הראשונה שיצאה לעבוד בשדה לעזור לבעלה ולהראות דוגמא לשאר הנשים במושבה אם לא אשתו של אייזנבנד? .האיש נפטר בגלל מה? אם לא בגלל ראשון. אין מזכירים ולו במילה את האיש שהקריב את עצמו למען המושבה… שם עיבדתי בזיעתי יחד עם בעלי את האדמה, שם הנחנו את האבן הראשונה למסד ביתנו, ושם שתלתי את הערוגה הראשונה בגן הירקות.לולא חשבתי אותך מר פריימן לידיד אמיתי, בודאי לא הייתי כותבת כפי שכתבתי" .המכתב שרד במלואו. אהרון מרדכי פריימן פרסם אותו בסוף הכרך השני של ספרו שיצא לאור בשנת 1912.
