פעמים רבות שמענו ברדיו את שיר "התזמורת של ראשון לציון" שכתב דן אלמגור והלחין שמעון ישראלי:
בַּיָּמִים שֶׁקּוֹסוֹבִיצְקִי הַמְּנַצֵּחַ הַגָּאוֹן
לֹא יָדַע לִקְרֹא תָּוִים בְּלִי נְקֻדּוֹת
בָּא לְאֶרֶץ אוֹסוֹבִיצְקִי הַמַּזְכִּיר שֶׁל הַבְרוֹן
וְאָמַר לִפְרַיְמָן קִים
וְאוֹרֶקְסְטָרָה פֹּה נָקִים
מֵאִירוֹבִיץ בָּא עִם פַּיְלָה
חִיסִין בָּא עִם תֹּף מֵעוֹר
גִּיסִין בָּא לוֹ עִם אִשְׁתּוֹ שֶׁל מוֹיְשֶׁה נט
וַאֲפִלּוּ מוֹיְשֶׁה זַיְלֶר
עִם מִיֶּתֶר אַךְ בְּלִי כִּנּוֹר
וּמָאֶסְטְרוֹ אוֹסוֹבִיץ
אָז הֵרִים אֶת הַשַּׁרְבִיץ.
מי היו כל האנשים האלה, המופיעים בבית הראשון של השיר, הכל כך ידוע לנו, הבוגרים ?
מה הייתה התזמורת זאת, שהייתה כסמל המושבה, ומי הקים אותה?
יהושע אוסוביצקי, היה פקידו הראשי של הברון בראשון לציון . אחיו בוריס אוסוביצקי ("מאסטרו אוסוביץ") היה המנצח ומייסד התזמורת.
סרגיי קוסביצקי היה מוזיקאי, מנצח ומלחין יהודי אמריקאי יליד רוסיה. בגיל שמונה, לקחה אישה מקומית, את קוסביצקי תחת חסותה והחלה ללמדו נגינה בפסנתר. אין לו כל קשר לראשון לציון.
האוֹרְקֶסְטְרה (התזמורת) של ראשון הייתה התזמורת הראשונה במושבה. היא נוסדה בראשון לציון בשנת 1895 על ידי בוריס אוסוביצקי, אחיו של יהושע אוסוביצקי, שהיה יינן ביקבי כרמל. בוריס היה, בעברו, אחד מנגני תזמורת האופרה של סנט פטרבורג. רוב כלי התזמורת היו כלי נשיפה. רכשו אותם בתרומות מאנשי המושבה.
בוריס העביר שיעורים במוסיקה לתושבים. האורקסטרה ניגנה בבית העם ובגן העיר, הייתה למרכז תרבותי ביישוב, ואף הוזמנה לנגן בחגיגות במקומות שונים כמו יפו, ירושלים, מקווה ישראל ורמלה.
ב1896 הופיע התזמורת בפני הברון רוטשילד ואישתו, בטקס הנחת אבן הפינה לבית העם, ששימש לאחר מכן כבית התזמורת.
התזמורת קידמה בנגינתה גם את פניו של תאודור הרצל בביקורו בראשון לציון בשנת 1898.
שאיפותיה המוסיקליות של האורקסטרה באו לידי ביטוי בתוכניות המודפסות, המעטות, שנשארו מהקונצרטים שניגנה התזמורת בהופעותיה. בהופעותיה היו קטעים מתוך אופרות כגון: "כרמן" של ביזה, "פאוסט" של גוגו, "איל טרובדורה" של ורדי וגם שירים עבריים כמו מעוז צור וכו'.
מתברר שלא כל שומעיה של התזמורת גילו התלהבות מנגינתה. כשהרצל ביקר במושבה, בביקור פתע, נערכה לו קבלת פנים רשמית ורבת משתתפים בבית העם.
בטקס נישאו נאומי ברכה והייתה גם נגינת האורקסטרה. הרצל נשא דברי ברכה והערכה לתושבים אבל ביומנו האישי ביטא תחושות לב, אחרות ואמיתיות.
"מוסיקה לדאבוני רק בעלת כוונות טובות קדמה את פני.. אחד מהם נאם נאום שבו השתדל לשווא למזג את חובתם כלפי האדון הברון ואת אהדתם אלי כשם שלא עלה בידי המנצח למזג את קול החליל עם קול הכינור, התוף הגדול מוכרח לכסות על הכל."
בנימין זאב הרצל, יומן, 27 באוקטובר 1898
עם הקמת האורקסטרה ביקשו אנשי ראשון לציון מאליעזר בן-יהודה לחדש מילה שתחליף בעברית את המילה אורקסטרה.
חמדה בן יהודה כתבה: "בראשון-לציון נוסדה התזמורת הראשונה, ובן יהודה קרא לה בשם "מנגינה" ופרי מנגינותיה בשם "תזמורת". (הפוך מהשימוש המקובל היום )
אך לאנשי ראשון-לציון אין פנאי לבדוק והם קראו לקבוצת כלי הזמר בנגינתם "תזמורת" ולקטעים שהם משמיעים – "מנגינה"; בן יהודה רואה זאת וצוחק ואומר: 'הם יותר חזקים ממני, יהי כך' ". וכך נשאר עד היום.
חמדה בן יהודה בתוך דוד יודילוביץ(עורך) "ראשון-לציון התרמ"ב-התש"א", ע"מ 238
ניצה וולפנזון זוכרת את הסיפור קצת אחרת: "זלמן לוי רוזין (1959-1873) היה מורה בראשון לציון. הייתי בקשר עם בנו מתניה רוזין (2010-1920) ושמעתי מפיו את הדבר הבא : זלמן לוי רוזין היה ידידו של אליעזר בן יהודה. באחד מביקורי בן יהודה בביתו של רוזין בראשון לציון הביא איתו הצעה כיצד תיקרא בעברית האורקסטרה, שהתפתחה וניגנה בראשון. לדעתו – האורקסטרה מקהילה קהל מאזינים לכן ראוי שתיקרא "מקהלה". וחבורת האנשים ששרים בצוותא תיקרא "תזמורת" כי הרי הם מזמרים. ההצעה נרשמה על פתק ונמסרה למנשה מאירוביץ ("הביל"וי האחרון") כדי שימסור את ההצעה למנצח של האוקסטרה כאשר ילך להשתתף בחזרה. מאירוביץ אכן הלך לחזרה בבית העם אך שכח את הפתק בבית ומסר את ההצעה בעל פה אבל בצורה הפוכה. כך קיבלה האורקסטרה בטעות את השם תזמורת במקום מקהלה. השם התקבל במהרה בציבור ובן יהודה כעס, אבל כבר אי אפשר היה לתקן. והמקהלה היא המקהלה שאנחנו מכירים עד היום."
אנשים אחרים המוזכרים בשיר של דן אלמגור, נמנים עם מייסדי המושבה כמו מנשה מאירוביץ, אהרן מרדכי פרימן, חיים חיסין ודב גיסין, שהיה ממייסדי האורקסטרה.
בשנת 1902, היה משבר בשוק העולמי והייתה ירידה בייצור היין ביקב הראשוני. אוסוביצקי סיים עבודתו ביקב ועבר לארה"ב. התזמורת צמצמה את הופעותיה.
מדברי ברכותיו של הבילויי מנשה מאירוביץ לבוריס אוסוביצקי ניתן ללמוד גם את חשיבותה הרוחנית של התזמורת:
"את המנוחה הרוחנית אחרי עבודתי היומית, המפרכת את הגוף, אתה יצרת לנו. בשמי ובשב כל חברינו אני מביע לך תודתנו בעד מסירות נפשך על היצירה התרבותית בעד עבודתך החמה, שאין בה כל מחשבה וכל תקווה לשכר חומרי. את כולנו הלהבת לעבודה הרוחנית הנשגבה ותעש את כולנו לאמני נגינה וזמרה."
ב1912 מונה יצחק פורטר, מוסיקאי וכנר, שניגן במקומות שונים בעולם, למנהל התזמורת. הוא גם לימד מוסיקה בבתי ספר ונגינה על כינור. כלי התזמורת אוכסנו במחסן בבית העם.
מספרים שרמת התזמורת הלכה ועלתה, במשך השנים. להופעות נוספו גם קטעי נגינה בכינור ובפסנתר.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה צומצמה מאוד פעילות התזמורת שהופיעה גם לכבוד יחידות הצבא האוסטרלי והניוזילנדי שעצרו את התקדמות הצבא התורכי באזור.
בשנת 1991, הוקמה בראשון לציון "האורקסטרה המתחדשת" והיא מופיעה לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל. מאז שהיא חודשה ניצחו עליה אהרון אלקלעי, לימור שיפוני, יעקב אלמוג ומיכאל יערן.
