יום עיון לרגל השקת הספר "המושבה ראשון-לציון מבט חדש על אנשים ומעשים" /יונה שפירא בשיתוף איגוד המוזיאונים והמועצה לשימור אתרים   יעסוק במקומו של המחקר במוזיאונים ובאתרי מורשת ובמסגרתו יידונו גילויים חדשים בעקבות מחקרים במוזיאונים ובאתרי מורשת, חשיבות מחקר האוסף והארכיון כבסיס להתפתחות המוזיאון, תרומת המחקר למיקוד ולשינוי התצוגות, השימוש בסוכני זיכרון דוגמת מוסיקה ושירה כבסיס למחקר ולתצוגה. [קרא עוד]

"מסגד נבי רובין" הנמצא בחולות, מספר מאות מטרים דרומית לנחל שורק, בדרך לפלמחים. לאחרונה הגעתי למתחם המבנה, בהדרכתו של המדריך, דוד ממי. מסגד לא מצאנו שם, אבל מבנה קבר עם גג כיפתי, בן מאות שנים, אכן מצאנו. גם חצר גדולה המוקפת בגדר גבוהה, הבנויה מאבני כורכר, פגשנו שם. בדרך (הטובענית בחול) חלפנו ליד עצים ענקיים [קרא עוד]

פעמים רבות, כשאנו נוסעים בשדרות רבין, לכיוון יס פלנט, אנחנו חולפים ליד גבעה חתוכה שבראשה מבנה נמוך עם פח חלוד, ועצים שרופים ובמורדותיה צמחיה רבה ומגוונת. בראש הגבעה נמצאים שרידי מצודה אשורית . זהו עוד פריט מההיסטוריה רבת האירועים של ראשון לציון. הצטרפתי לסיור מעניין במקום ולמדתי ממראה עיניים ומוויקיפדיה, על המקום המיוחד והמאוד מוזנח [קרא עוד]

אני וכל מי שחולף ליד הבית המיוחד, ברחוב הכרמל 5 , שבינו לבין המדרכה מפרידה חומת פחים לבנים, שואל בוודאי את עצמו מהו הבית הזה, מי תכננו, בנה אותו  גר בו, בעבר, ומתי סוף סוף ישופץ המבנה המוזנח הזה? שרואים שהיה בעבר מאוד מפואר. זהו המבנה ההיסטורי המפואר ביותר בעיר ובסביבתה (אדריכלות אקלקטית עשירה בקישוטים, [קרא עוד]

לאליעזר בן יהודה, מחייה הדיבור העברי, היה קשר מאוד קרוב למושבה העברית, ראשון לציון. הוא לא גר במושבה, אבל היה בקשר קרוב עם כמה מהמתיישבים הראשונים והיה מגיע לבקרם מדי פעם. חברו הטוב היה דוד יודילוביץ'. בשנת תרמ"ו – 1888 – התמנה דוד יודילוביץ למורה ואחר כך למנהל מקומי של בית הספר העברי במושבה. יודילוביץ' [קרא עוד]

לפני מספר שנים הקימה עיריית ראשון לציון ממול לצומת מושב נטעים ולכביש המוביל לקיבוץ פלמחים, אתר הנצחה לחיילים הניוזילנדים שנהרגו, באזור, בקרב עיון קרא בשנת 1917.לא היה לי קל לאתר את המקום, שאין שלט מכיוון הכביש המספר עליו. עץ גדול וותיק העומד שם רמז לי שאולי זהו מקום ההנצחה וצדקתי.במקום התחולל קרב עקוב מדם לפני [קרא עוד]

כשעוברים את צומת הרחובות גבעתי-ירושלים, בדרך לשיכון המזרח, רואים משמאל אנדרטת מתכת מיוחדת, צבעונית ויפה. עצרתי וביקרתי במקום, כדי לבדוק מהי האנדרטה ולכבוד מי הוקמה.האנדרטה היא להנצחת ההכשרות שיצאו מראשון לציון, להקמת קיבוצים, ברחבי הארץ,  בין שנים 1920 – 1948.את הפסל הכין האמן דוד כץ והיא מתארת קבוצה של צעירים המרימים מגדל שמירה כחלק מיישובי [קרא עוד]

בראשון לציון, המושבה, היה גר מוכתר, יצחק מרקוביץ. הגעתי לסיפורו ממש באקראי.כשביקרתי, לאחרונה, בחורשת גבעתי, הנמצאת סמוך לצומת הרחובות ירושלים-גבעתי, עצרתי ליד מצבה מאוד ייחודית, הנמצאת בפינה הצפון מזרחית של החורשה. היא ניצבת בתוך הצמחייה הירוקה וכותרתה: "יד זיכרון ל 4 בני אברהם אהרון מרקוביץ ז"ל, אשר תרמו את נחלתם זו להקמת מעונות עובדים".אני בטוח [קרא עוד]

ברחוב הפורצים בראשל"צ נמצא "גן הי"א" לזכרם של: מיכאל אברמוב – יחיאל דנציגר קורן – צבי היין – יואל ויזלטיר – זכריה טביב – בנימין מזרחי – יעקב מימון – יוסף עוקשי – אברהם פלדקליין – פנחס קאופמן ואליעזר רוזנמן ז"ל.ב-9 בינואר 1948 נפלו האחד עשר, בני ראשון, שהיו חיילי חטיבת גבעתי בקרב עם ערבים [קרא עוד]

פעם כשהיינו ילדים היינו מקבלים מההורים כל יום שישי מספר פרוטות ותורמים אותן בפתח עליון לתוך קופה קטנה שניצבה בפינת הגן או הכיתה. הייתה מצוירת עליה מפת המדינה, בצבע כחול על רקע לבן – קופת קרן קימת לישראל. היו עיצובים שונים של מפות וקופות. מדי חודש היה מגיע אדם עם תיק עור קטן ושופך לתוכו [קרא עוד]